תרומת המדיה הדיגיטלית ורשתות חברתיות לילדים עם מוגבלויות

אחד השיעורים בקורס של נעמי פורת וגילה קורץ היה בנושא "התקשוב בחינוך המיוחד". הנתונים שהן הציגו בפנינו היו:

בישראל יש כ-135,000 תלמידים עם צרכים מיוחדים מהגן עד סיום הלימודים, מהם כ- 75,000 משולבים זכאים לשעות שילוב. כ- 60,000 בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות "קטנות".

(הנתונים כוללים את כל סוגי הנכויות נכות פיזית קשה, פיגור ברמות שונות, נכות חושית, הפרעה רגשית והתנהגותית, חולים, ליקויי למידה קשים).

הנתונים לקוחים מהאגף לחינוך מיוחד– משרד החינוך

 

מטרת העל של החינוך המיוחד בישראל הוא טיפוח מרבי של אוטונומיית היחיד, על מנת שיוכל לקיים חיים של איכות בקהילה.

יעדים:

הכנת הלומדים לחיים כאזרחים פעילים ואוטונומיים, תוך הדגשת היבטים של פיתוח כישורי למידה, חשיבה, אוריינות והתמצאות, היבטים של הקניית ערכים, נורמות התנהגות והרגלים, וכן היבטים של העצמה, ושל

חיזוק הדימוי העצמי.

הדרך להשגת היעדים: מתן תמיכות והתאמות על פי הצרכים, כדי לאפשר למידה ורכישת ידע וכישורים להעצמת היכולות, תרומה לאיכות חיים והכנה לתפקוד מיטבי בחברתם ובתרבותם.

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/tochniyot_limudim/special/tochniyot/madatechnologia.htm

המחשב הינו חלק ממערך טכנולוגיות סיוע (Assistive technology) המוגדרות ככלים, מוצרים או חפצים שמטרתם לשפר, להגביר ולשמר יכולות תפקודיות של בעלי קשיים, נכויות, מגבלות או לקויות.

לטכנולוגיית סיוע מקום מכובד בהעצמת יכולותיהם ומיומנויותיהם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מאפשרים לא רק לעקוף את הקושי הנובע מהלקות, אלא גם להתקדם תוך כדי שימוש ביכולות החזקות הקיימות אצלו.

 

מצ"ב סרטון Assistive Technology Enabling Dreams המתאר טכנולוגיית סיוע בקרב ילדים בארה"ב.

 

 

 

סקר: כיצד אנשים עם מוגבלויות משתמשים במדיה חברתית במצבי חירום?

 

בדצמבר 2010 התרחשה בכרמל שריפת יער נרחבת הידועה מאז כ"אסון הכרמל". התקשורת עקבה בדריכות ודיווחה על התקדמות השריפה ומאמצי הכיבוי, לצד ביקורת נוקבת על מקבלי ההחלטות ומסקנות מהאסון. בתקופה זו בלט דף הפייסבוק של משטרת ישראל אשר דיווח על ההתפתחויות בזמן אמת וענה על שאלות הגולשים המוטרדים.

כיום, כש 50% מהאוכלוסיה צופה בטלויזיה באינטרנט וגוגל ופייסבוק הם האתרים הפופולריים ביותר בישראל, חשוב לברר האם יכולה מדיה חברתית לשמש ערוץ תקשורת בעת חירום לאוכלוסיה גדולה של אנשים עם מוגבלויות.

 סקר שנערך בארה"ב ע"י "מכון מחקר הנדסת שיקום" בתחום טכנולוגיות אלחוטיות (לסקר: Wireless RERC). הסקר נערך בין אוקטובר 2010 וינואר 2011. יותר מ-1100 אנשים השתתפו בסקר. המגיבים היו בטווח גילאים 18-91 וממוצע 52. בסקר ביקשו לברר כיצד אנשים עם מוגבלויות מקבלים, מאמתים ומעבירים הלאה התראות חירום.

ערוצים לקבלת, אימות ושיתוף התראות ציבוריות בקרב אנשים עם מוגבלויות

על פי הסקר,  אנשים עם מוגבלויות בארה"ב משתמשים בעיקר בשידורי טלויזיה ורדיו לקבלת ואימות התראות חירום (ראו גרף). על אף ש- 63% מהאנשים עם מוגבלויות משתמשים במדיה חברתית, רק כ 22% משתמשים בה ככלי לקבלת מידע במצבי חרום. פייסבוק הינו ערוץ התקשורת הפופולרי ביותר לקבלת ואימות אתראות במדיה חברתית ( ראו טבלה).
 

ערוץ מדיה חברתית	קבלת התראה	אימות התראה
Facebook	12%	9%
Twitter	5%	3%
Listservs	4%	2%
Yahoo!	4%	2%
YouTube	1%	1%

כיצד אנשים עם מוגבלויות משתמשים במדיה חברתית
 

מן הסקר עולה שמחשבים נייחים ונישאים (לפטופים) הם הפלטפורמות הנפוצות ביותר לשימוש במדיה חברתית בקרב אנשים עם מוגבלויות בארה"ב. 41% מהמגיבים דיווחו שהם משתמשים במחשבים נייחים ו-31% במחשבים ניידים למדיה חברתית. רק 22% מהמשיבים דיווחו על שימוש בטלפונים ניידים לתקשורת במדיה חברתית.

בישראל עדיין לא נעשה מחקר בנושא חשוב זה.

מתוך http://www.accessibleplanet.co.il/2012/02/14/socialmedia-and-ec-fordisabled/

 

ספרים דיגיטליים - מחזון למעשה

בסימסטר הראשון, בקורס "תקשוב ולמידה" חשפו בפנינו גילה קורץ ונעמי פורת את עולם הספרים הדיגיטליים. הן הציגו בפנינו את דוח Horizon (2011) שהעריך כי ספרים דיגיטאליים ייכנסו לארסנל ההוראה-הלמידה בתוך כשנה או אפילו פחות.  כותבי הדוח מציינים כי קוראי הספרים הדיגיטאליים והאמצעים הניידים  כדוגמת אייפד, אייפון, גאלאקסי ואחרים  מסייעים בהפצת הספרים ותורמים לפופולאריות הגוברת שלהם.
ואכן, תוך פחות משנה הפכו הספרים הדיגיטליים מחזון למציאות אצלנו בבית הספר.בחופש הגדול הגיע לבית ספרנו  "קול קורא" ממשרד החינוך המבשר על פיילוט ראשוני של ספרים דיגיטליים – כל בית ספר העומד בקריטריונים מסויימים, המפורטים במסמך, יכול להגיש מועמדותו לפיילוט.ב"קול קורא" נכתב כי:"הוספת ספרי הלימוד הדיגיטליים מאפשרת התפתחות פרקטיקה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, תוך כדי ניצול היתרונות המרכזיים הקיימים בספרי לימוד דיגיטליים דוגמת: 

• למידה חווייתית - המאפשרת יצירת ידע אצל הלומד, דבר המתאפשר עקב אופיים של משאבי המדיה שהם אינטראקטיביים, מעודדים לפעולה ופועלים על מגוון חושים.

• עדכניות - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר עדכון בכל עת. חומר למידה עדכני מאפשר ללמידה להיות רלוונטית לעולמו של התלמיד, ומכאן אפקטיבית יותר.

• עידוד השימוש במיומנויות תקשוב ואוריינות מידע - באופן אינהרנטי לכך שהספר פועל בסביבה מתוקשבת, התלמידים יתנסו באופן שוטף בפעילות בסביבה זאת על כל המשתמע מכך.

• התאמה אישית - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר התאמה אישית ברמת הכיתה ואף ברמת התלמיד. המורה יכול לשלב בין ספרי לימוד שונים, להוסיף או לגרוע חומרי למידה ולקבוע את הרצף המתאים לכיתה שלו.

• מעקב אחרי תהליך הלמידה - בספרי לימוד דיגיטליים ברמה מתקדמת משולב תהליך הלמידה בתוך תוכני הספר, ומאפשר מעקב והיזון חוזר בכל עת למורה ולתלמידים."

 חזרתי לשיעורים של קורס "תקשוב ולמידה" על מנת לרענן זכרוני וידיעותיי בנושא הספרים הדיגיטליים וכדי למצוא תשובות למשמעות הלמידה בסביבה של ספרים דיגיטליים.בקורס דובר על כך כי אחד ההבדלים הבולטים בין ספרים דיגיטליים לספרים מודפסים הוא שספר רגיל בנוי באופן ליניארי ואילו ספר דיגיטלי פועל באופן רשתי, כמו האינטרנט וכמו החשיבה של דור ה"ילידים הדיגיטליים".הסברים נוספים שהוצגו בפנינו בקורס:  - " ספרי לימוד  דיגיטאליים שפותחו במיוחד לסביבת האינטרנט מאופיינים בעושר ויזואלי ובאינטראקטיביות. להערכת חוקרים ספרי לימוד  דיגיטאליים מספקים כלי לימוד חדשני המאפשר למורים ללמד באופן שלא ניתן היה קודם לכן תוך מתן מענה לצרכיי תלמידים בעידן "חברת הידע" (Heider et al, 2009).
- הפרופ' לכלכלה מארק פרי מאוניברסיטת מישיגן טוען כי בשנים הקרובות עתידים ספרי לימוד דיגיטאליים להחליף את ספרי הנייר ולו רק בגלל כי עלותם הפקתם הזולה יותר יחסית לספרי לימוד מנייר (http://mjperry.blogspot.com/2009/09/textbook-prices-have-risen-faster-than.html).
ובישראל, בהודעה לציבור שפרסם  משרד החינוך בחודש ספטמבר 2011 צויין כי"משרד החינוך מבקש להודיע שכחלק מהתכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21" ובמסגרת המהלכים בתחום התוכן הדיגיטאלי החינוכי, הוחלט לצאת למהלך שמטרתו לייצר  בתוך חמש שנים )עד לשנת תשע"ז( חלופה לספרי הלימוד המודפסים, וזאת באמצעות יצירת גרסה דיגיטאלית לספרים אלו. http://www.info.gov.il/LAPAM/PublicAnnouncement/general/sfarim-digitaliim.htm)
 בעניין זה, השבוע צפיתי בכתבה בחדשות על העיר בת-ים שראש העיר שלה, שלומי לחיאני, החליט להפוך את מערכת החינוך בעירו לפורצי דרך בתחום הספרים הדיגיטליים ובשנת הלימודים הקודמת, תשע"ב, נתבקשו תלמידי התיכון, לרכוש טאבלטים במקום ספרי לימוד. בכתבה הוא טען כי הורה הרוכש טאבלט לבנו, נשאר עם עודף מהסכום שהיה נדרש לשלם על כל ספרי הלימוד המסורתיים. בכתבה אף הראו כי התלמידים עובדים בכיתה עם הטאבלטים. הם נראו מרוצים מאוד. אך העניין עלה לכותרות משום שהשנה, תשע"ג, קיבלו ההורים מכתבים בהם מצויין כי על התלמידים לשדרג את הטאבלטים, משום שהטכנולוגיה התקדמה והמכשירים שנרכשו בשנה שחלפה כבר לא נותנים מענה לכל צרכי התלמידים.ההורים פנו לתקשורת והעלו את השאלה: מי צריך לממן את התקדמות הטכנולוגיה? האם בכל שנה יידרשו לשדרג מכשירים? מי אמור לשאת בהוצאות?זאת שאלה שנותרה ללא מענה. 

מצרפת ריאיון עם ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך , בתוכניתם של גיא מרוז ואורלי וילנאי

 ב"קול קורא" שפרסם משרד החינוך הציעו שלושה מודלים של הצטיידות: "בית הספר יציין יגדיר ויציין באיזה רמה מבין שלושת רמות הפעולה בניסוי כמפורט בהמשך סעיףזה( הוא מעוניין לפעול :
א. מודל בסיסי כיתה מתוקשבת שבה הלמידה בספר הלימוד הדיגיטאלי נעשית בכיתה באמצעות – המחשב של המורה והמקרן ובהמשך ללמידה במחשב התלמיד בבית.ב. רמת ביניים בה לפחות ב 50% מהשיעורים התלמידים נמצאים בשיעורים עם מחשביםאישיים ומשתמשים בספרי הלימוד הדיגיטאליים בשיעור.
ג. רמה מתקדמת מודל 1:1 בו בכל השיעורים התלמידים נמצאים עם ספרי לימוד דיגיטאליים -
בשיעורים."
 התלבטנו מאוד באיזו רמה לבחור. מה שעמד מול עינינו  הוא "אמצעי הקצה" של התלמיד ומי יממן אותו. בסופו של דבר, הגשנו בקשה לרמת ביניים, כאשר התלמידים ילמדו בסביבה של מחשבים ניידים שיתניידו בין הכיתות, לפחות ב-50% מהשיעורים. רצינו מאוד את הרמה המתקדמת, אך כרגע, לדעתנו, המחשבים הניידים מספקים פתרון נח יותר לתלמיד לעבודה מאשר הטאבלטים וגם משום שעדיין אין פתרונות תקציביים למימון הטאבלטים והתמיכה השוטפת בהם. ומה מספקים לבית הספר ברמת הביניים? מתוך "קול קורא" סעיף 8.2: רמת ביניים:א. הגדלת רוחב קו האינטרנט הבית ספרי מרמת קו תמסורת או קו אחר קיים בבית הספר לקו –תמסורת בנפח תעבורה של 5 X .)₪ 20 . )רכישה 1,400 ₪ שימוש לחודש 4,000
ב. משרת הטכנאי בבית הספר הבטחת קיום חצי משרת טכנאי ) 85 שעות עבודה בחודש( –כמקובל בתכנית התקשוב הלאומית. ללא שינוי לבתי ספר בהם חצי משרת טכנאי במסגרת.₪ תכנית התקשוב הלאומית. עלות התקצוב לחודש 6,000
ג. תגבור רישות בית ספר 5,000 ₪ לבית ספר –ד. תוספת מחשבים לתלמידים בממוצע לבית הספר 50 מחשבי נטבוק ו 2 עגלות הטענה לבית -
ספר . השלמות מחשוב למורים , לפי הצורך, על מנת להבטיח קיום מחשב נייד לכל מורה פעילבבית הספר בכיתות הפיילוט ה' ו'(.עלות מחשוב לתלמידים: - 1,600 X 50 וכן 12,000 ₪ לעגלותהטענה = 01,333 ₪ לבית ספר.
ה. תוספת של השתלמויות והדרכות תוספת של 1.3 ימי הדרכה לבית ספר. -
במידה ותוקצב ללא שינוי. במידה ולא מתוקצב, השלמה ל 1.3 ימי הדרכה. –ו. תמיכה ברכישת ספרים דיגיטליים באם תידרש 10,000 ₪ לבית ספר. –ז. תמיכה בהפעלת מעבדת מחשבים מקושרת לאינטרנט בשעות אחר הלימודים, ככל שתידרש,
2,000 ₪ לבית ספר לחודש. לסיכום, תהליך הטמעת ספרי הלימוד הדיגיטאליים נתקל בקשיים הנובעים מהתחושה שהספר הדיגיטאלי לא מספק מענה ידידותי לצרכיי הלומד מחד, ומאי בהירות המודל הכלכלי למכירה או השאלת ספרי לימוד, מאידך. אך אל לנו להירתע מקשיים אלו ואל לנו לתת להם להרפות את ידינו מכיוון שהשינוי כבר פה ואין לנו אפשרות אחרת אלא להצטרף אליו ולהיות חלק ממהפיכת התקשוב בחינוך!

הפורום כסביבת למידה - חלק ב'

הפורום כסביבת למידה - חלק ב'

ברשת האינטרנט ניתן למצוא מדריכים רבים, ביניהם גם מדריכים לעבודה בסביבת הפורום.
לפניכם שיעור שפרסמה גילה קורץ בנושא הפורום הלימודי. שווה לצפות!

 

בסביבת הפורום המורה והתלמידים לכאורה שווים מבחינת אפשרות תרומתם לדיון המתפתח. עם זאת, יש להדגיש כי למורה תפקיד מרכזי בהצלחת הפורום הלימודי. עליו לנווט, ללוות ולתעל את הדיון בהתאם ליעדים ההוראתיים אותם נועד הפורום הלימודי לשרת.

המלצות לשילוב הפורום בהוראה: (דוד חן וגילה קורץ, 2010)

• קביעת נושא לדיון –  מומלץ לבחור בנושא ברור וממוקד.
• אין לבחור נושא שתשובות יכולות להסתכם ב"כן" או "לא".
• קביעת משך זמן הפעילות – מומלץ להגביל את משך תקופת הדיון.
• הגדרה ברורה של יעד הדיון  - לפרט את מטרות הדיון.
• הבהרת חובות המנחה – בהתייחס לליווי והנחיות הדיון.
• הבהרת חובות המשתתפים –  קביעת מספר תגובות לחברים
• תוצרים צפויים מהדיון – מה ניתן לצפות לאחר שהסתיים הדיון ? מסקנה/עמדה שנדרש להגיע בסיום הדיון
• קביעת כללי השיח -  מומלץ להבהיר מהם כללי השיח המקוון.

השפעת הפורום על ההוראה:

על פי מחקר שהתקיים בנושא הפורום המתוקשב בחינוך הגבוה הגיעו החוקרות למסקנות הבאות:

(מנוחה בירנבוים ורוז א. פלדמן , אוניברסיטת תל אביב)

• שינוי פדגוגי – תפקיד המורה והתלמיד השתנו. התלמיד לוקח אחריות והמורה הופך למסייע ללמידתו וכן לומד מתלמידו.
• סיפוק אישי – מצאו עניין חדש בהוראה, הערכתם העצמית גברה, מודעות וביקורת אישית גבוהה יותר.
• שינוי תפיסתי – הכרות טובה יותר עם התלמידים, ההוראה הפכה לממוקדת יותר בתלמיד, אמונתם גברה ביכולת התלמידים להתמודד באופן עצמאי עם החומר.

שיפור מיומנויות למידה באמצעות הפורום:

מיומנויות קוגניטיביות – חשיבה ביקורתית, מיזוג ממקורות שונים, הרחבה והעמקה, הבעה בכתב.

מיומנויות מטה-קוגניטיביות – מודעות עצמית, מודעות לאופן הלמידה, הערכת הלמידה.

ניהול משאבים – ניהול זמן, שימוש במחשב, חיפוש וארגון זמן.

מיומנויות חברתיות/ תקשורת בין אישית – תקשורת, עבודה שיתופית,  שיתוף במידע ובמחשבות , מתן משוב בונה, מודעות לסגנונות שונים.

איכויות לומד ולמידה – הפורום תרם לשיפור: מחויבות, אחריות, מעורבות, פתיחות, העזה, התייחסות רצינית, למידה פעילה, דיונים מעמיקים.

  מוטיבציה ואפיסטמולוגיה – שימוש בפורום מפחיתה חרדה , מדרבנת למידה, מעלה את הביטחון    
 העצמי אצל תלמידים שלא נוהגים להשתתף בדיונים פנים אל פנים.

חסרונות הלמידה בפורום:

יעילות – נדרשת השקעת בזמן גדולה הן מהמורה והן מהתלמיד. קשיים ובעיות תקשורת מהווים מגבלה בנגישות לחלק מהתלמידים.
איכות הלמידה – הדיון בפורום מגדיל את הקיטוב בין תלמידים חלשים לטובים.
טבע המדיום – חסר הממד שקיים במפגש פנים אל פנים (שפת גוף).
השתתפות התלמידים – חלק מהתלמידים אינם משתתפים עקב שימוש בסביבת למידה חדשה שדורשת זמן להסתגלות.

מסקנות המחקר:

על מנת לטפח קהילת לומדים לא די בהכנסת הפורום המתוקשב לשימוש.
טיפוח קהילה מצריכה שינוי בתפיסה של תפקיד המורה והתלמידים, דרוש שינוי גורף בתרבות ההוראה-למידה-הערכה שינוי המעוגן בגישה הקונסטרוקטיביסטית לגבי ידע וידיעה המתאים ליעדי ההוראה בחינוך הגבוה העידן הידע (טיפוח מומחים שמסוגלים ליצור, ליישם ולהפיץ ידע, פיתוח כישורים להכוונה עצמית בלמידה ועוד).

רשימת מקורות מידע:

1. ד"ר גזית,א'. שגיא,ז'. שגב,ל' (תש"ס). פורום מקוון במסגרת הקורס: "חלופות בהערכת השגים". פורסם בפורטל מדע וטכנולוגיה -  משרד החינוך , אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך

http://www.amalnet.k12.il/madatec/articles/meafienim.asp#meafienim  

2. בירנבוים,מ'. פלדמן,ר' (2002). הפורום המתוקשב החינוך הגבוה. על הגובה, 1, אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך

http://alhagova.colman.ac.il/Issues/issue1/article,813/

3. חן ד' וקורץ ג' (2011). שילוב אינטרנט בהוראה : המדריך המעשי (בדפוס). אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

4. ד"ר קרומהולץ,נ' קונסטרוקטיביזם - תיאורית למידה ופילוסופיה חינוכית ויישומה בסביבת "מדיה+". אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך

http://web.macam.ac.il/~tamil/hadracha/construkt.htm