‏הצגת רשומות עם תוויות למידה א-סינכרונית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות למידה א-סינכרונית. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 17 ביולי 2012

הפורום כסביבת למידה - חלק ב'

הפורום כסביבת למידה - חלק ב'
ברשת האינטרנט ניתן למצוא מדריכים רבים, ביניהם גם מדריכים לעבודה בסביבת הפורום.
לפניכם שיעור שפרסמה גילה קורץ בנושא הפורום הלימודי. שווה לצפות!


 
בסביבת הפורום המורה והתלמידים לכאורה שווים מבחינת אפשרות תרומתם לדיון המתפתח. עם זאת, יש להדגיש כי למורה תפקיד מרכזי בהצלחת הפורום הלימודי. עליו לנווט, ללוות ולתעל את הדיון בהתאם ליעדים ההוראתיים אותם נועד הפורום הלימודי לשרת.
המלצות לשילוב הפורום בהוראה: (דוד חן וגילה קורץ, 2010)
  • קביעת נושא לדיון   מומלץ לבחור בנושא ברור וממוקד.
  • אין לבחור נושא שתשובות יכולות להסתכם ב"כן" או "לא".
  • קביעת משך זמן הפעילות מומלץ להגביל את משך תקופת הדיון.
  • הגדרה ברורה של יעד הדיון  - לפרט את מטרות הדיון.
  • הבהרת חובות המנחה – בהתייחס לליווי והנחיות הדיון.
  • הבהרת חובות המשתתפים –  קביעת מספר תגובות לחברים
  • תוצרים צפויים מהדיון – מה ניתן לצפות לאחר שהסתיים הדיון ? מסקנה/עמדה שנדרש להגיע בסיום הדיון
  • קביעת כללי השיח -  מומלץ להבהיר מהם כללי השיח המקוון.
השפעת הפורום על ההוראה:
על פי מחקר שהתקיים בנושא הפורום המתוקשב בחינוך הגבוה הגיעו החוקרות למסקנות הבאות:

(מנוחה בירנבוים ורוז א. פלדמן , אוניברסיטת תל אביב)
  • שינוי פדגוגי – תפקיד המורה והתלמיד השתנו. התלמיד לוקח אחריות והמורה הופך למסייע ללמידתו וכן לומד מתלמידו.
  • סיפוק אישי – מצאו עניין חדש בהוראה, הערכתם העצמית גברה, מודעות וביקורת אישית גבוהה יותר.
  • שינוי תפיסתי – הכרות טובה יותר עם התלמידים, ההוראה הפכה לממוקדת יותר בתלמיד, אמונתם גברה ביכולת התלמידים להתמודד באופן עצמאי עם החומר.
שיפור מיומנויות למידה באמצעות הפורום:

מיומנויות קוגניטיביות – חשיבה ביקורתית, מיזוג ממקורות שונים, הרחבה והעמקה, הבעה בכתב.
מיומנויות מטה-קוגניטיביות – מודעות עצמית, מודעות לאופן הלמידה, הערכת הלמידה.
ניהול משאבים – ניהול זמן, שימוש במחשב, חיפוש וארגון זמן.
מיומנויות חברתיות/ תקשורת בין אישית – תקשורת, עבודה שיתופית,  שיתוף במידע ובמחשבות , מתן משוב בונה, מודעות לסגנונות שונים.
איכויות לומד ולמידה – הפורום תרם לשיפור: מחויבות, אחריות, מעורבות, פתיחות, העזה, התייחסות רצינית, למידה פעילה, דיונים מעמיקים.
  מוטיבציה ואפיסטמולוגיה – שימוש בפורום מפחיתה חרדה , מדרבנת למידה, מעלה את הביטחון    
 העצמי אצל תלמידים שלא נוהגים להשתתף בדיונים פנים אל פנים.

חסרונות הלמידה בפורום:

יעילות – נדרשת השקעת בזמן גדולה הן מהמורה והן מהתלמיד. קשיים ובעיות תקשורת מהווים מגבלה בנגישות לחלק מהתלמידים.
איכות הלמידה – הדיון בפורום מגדיל את הקיטוב בין תלמידים חלשים לטובים.
טבע המדיום – חסר הממד שקיים במפגש פנים אל פנים (שפת גוף).
השתתפות התלמידים – חלק מהתלמידים אינם משתתפים עקב שימוש בסביבת למידה חדשה שדורשת זמן להסתגלות.

מסקנות המחקר:

על מנת לטפח קהילת לומדים לא די בהכנסת הפורום המתוקשב לשימוש.
טיפוח קהילה מצריכה שינוי בתפיסה של תפקיד המורה והתלמידים, דרוש שינוי גורף בתרבות ההוראה-למידה-הערכה שינוי המעוגן בגישה הקונסטרוקטיביסטית לגבי ידע וידיעה המתאים ליעדי ההוראה בחינוך הגבוה העידן הידע (טיפוח מומחים שמסוגלים ליצור, ליישם ולהפיץ ידע, פיתוח כישורים להכוונה עצמית בלמידה ועוד).
רשימת מקורות מידע:

1. ד"ר גזית,א'. שגיא,ז'. שגב,ל' (תש"ס). פורום מקוון במסגרת הקורס: "חלופות בהערכת השגים". פורסם בפורטל מדע וטכנולוגיה -  משרד החינוך , אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך



2. בירנבוים,מ'. פלדמן,ר' (2002). הפורום המתוקשב החינוך הגבוה. על הגובה, 1, אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך



3. חן ד' וקורץ ג' (2011). שילוב אינטרנט בהוראה : המדריך המעשי (בדפוס). אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.


4. ד"ר קרומהולץ,נ' קונסטרוקטיביזם - תיאורית למידה ופילוסופיה חינוכית ויישומה בסביבת "מדיה+". אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך




הפורום כסביבת למידה - חלק א'

הפורום כסביבת למידה

במסגרת הקורס "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר" בהנחיית ד"ר שרה שדה נתבקשנו לבנות השתלמות/סדנה  למורים. חברותיי לקבוצה: מירי כהן, אורלי משה, חגית מנשה ושרון סטר ואנוכי (להלן, "קבוצת התיקשוביסטיות") בחרנו להתמקד בנושא: "הוראה ולמידה דיאלוגית דרך הפורום הלימודי".

הרציונאל שהנחה אותנו בעבודתנו הוא כי לאור השינויים התרבותיים הגלובאליים בעולם ולאור התנודות המגמתיות במשק כתוצאה משינויים אלו, הושפעה גם מדיניות משרד החינוך, ועקב כך נוצרה תכנית התקשוב הלאומית, שמטרתה העיקרית היא אדפטציה לשינויים העולמיים והתאמת מערכת החינוך, הפדגוגיה ותפיסת המורים את תפקידם, את ההוראה, בעזרת תכנית התקשוב הלאומית – התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. שינויים אלו הם איטיים, מערכתיים, אמורים לגעת בכל חלקי המערכת וליצור אינטגרציה של "חיה" חדשה, דהיינו מערכת הוראה -  למידה  - הערכה אחרת, שונה, חדשנית, משופרת, רציפה המהווה המשכיות והמותאמת לעולם הלומד מחוץ לכותלי בית הספר ובתוכו. סדנה זו נבנתה כדי להוות "טעימה" לשיעורים חדשניים, אחרים, וכפי שכבר נאמר נושאה הוא "הוראה ולמידה דיאלוגית באמצעות הפורום הלימודי".

אבל כדי להפוך את הפורום לסביבה של הוראה/למידה חקרנו תחילה את הכלי.

אז מהו הפורום?
הפורום הוא סביבה ממוחשבת, מבוססת טקסט, שפותחה במטרה לתמוך בלמידה שיתופית אינטראקטיבית סביב נושא משותף, ניתנת לתיעוד (Harasim, 1989)

מסגרת הלמידה בפורום מאופיינת על ידי מספר גורמים:

·       סביבת עבודה מבוססת טקסט/אודיו - ויזואליים
·       מרחב פעולה חופשי מבחינות רבות: זמן, מקום, מספר כניסות, אורך ההודעה
·       תיעוד והצגה של כל ההודעות בפורום
·       פורום כ"דיון מתמשך" מאפשר זמן לחשיבה ורפלקציה
·       אפשרות תגובת שרשרת בין ההודעות
·       חשיבה מסתעפת ובניית ידע תוך אינטראקציות למידה משמעותיות – שיתוף עמיתים.

חשיבות ההקשר החברתי על פי הגישות הקונסטרוקטיביסטיות של הלמידה באה בהם לידי ביטוי בעקרונות האלה:

1. הלמידה כתופעה חברתית: ההנחה היא שהלמידה ניזונה מאינטראקציות עם אחרים, כך ששינוי קוגניטיבי הוא תוצאה של הפנמה והמרה של מה שנתקלו בו באינטראקציות אלה.
2. הלמידה כתלויית הקשר חברתי-תרבותי :הטענה היא שהידע אינו אוניברסלי ואינו קיים באופן חיצוני ללומד אלא שמרכיביו מבוזרים בין חברי קהילת הלמידה וגיבושו נוצר תוך כדי דיונים ומשא ומתן ביניהם.
3. למידה כהשתתפות: הטענה היא שהלמידה מערבת תהליך של תִרבות לקהילת התמחות באמצעות שולייאוּת קוגניטיבית. דהיינו, ההבנה שמומחיות בתחום דעת מתפתחת על ידי אימוץ דרכי חשיבה וייצוג בעיות שאופייניים לחברי הקהילה.

צורת למידה זו עולה בקנה אחד עם גישות קונסטרקטיביסטיות  חברתיות, לפיהן ידע נבנה בתהליך בין אישי. הפיתוחים הטכנולוגים בתחום התקשוב מאפשרים כיום לייעל את הלמידה השיתופית באמצעות מגוון כלים שאחד מהם הוא הפורום המתוקשב.

שלבי הדיון בקבוצת דיון: החוקרים Garrison et al. (2001)  זיהו ארבעה שלבים בתהליך הדיון:

גירוי לפעילות – בדרך כלל הודעה של המורה המתחילה שירשור חדש.
חקירה – כאן יבואו לידי ביטוי המאפיינים השיתופיים של קבוצת הדיון.
אינטגרציה - המנחה יכול לכוון את המשתתפים לבצע rewind  כדי לסקור את ההצעות שהועלו במהלך הדיון מתחילתו ולבצע מיפוי שיטתי של ההצעות לאחר מכן ניתן ליצור צוותי-עבודה שכל אחד מהם יפתח שירשור משלו כדי לעבד פתרונות שונים או היבטים שונים של הפתרון. השקיפות של התהליך בקבוצת-הדיון מאפשרת להימנע מכפילויות.
פתרון - שלב רפלקטיבי, שבו יתבקשו המשתתפים להעריך את תוצרי עבודתם מבחינת תרומתם לביצוע המשימה ומבחינת יעילות פתרונות הביניים והפתרון הקבוצתי הכולל. שלב זה יהיה משמעותי רק אם יסתיים בבחירת הפתרון המתאים בין כמה פתרונות ובהצעת שיפורים לפתרון הקבוצתי הנבחר.

מהו דיון טוב בקבוצת דיון?
ניתן לומר כי ב"דיון טוב" חייבים להתקיים כל הממדים האלה:
1. ממד השתתפותי- מידת ההשתתפות של חברי קבוצת-הדיון בדיון.
2. ממד חברתי - מידת ההתייחסות של משתתף למשתתפים אחרים, ברמה האישית או הקבוצתית.
3. ממד אינטראקטיבי - כמות וצורת התגובות או ההתייחסות להודעות אחרות.
4. ממד קוגניטיבי - הבהרה, הסקת מסקנות, שיפוט של רעיונות, יישום שיטות וגישות.
5. ממד מטה-קוגניטיבי  - מודעות עצמית, מודעות למצבו של הזולת, מודעות לגישה של הזולת בנוגע למשימה, הערכה מילולית לטיב העבודה של הזולת, בחירה מודעת של אמצעים להתמודדות עם המשימה.
בחלק השני של הרשומה נתייחס לשילוב הפורום בלמידה, השפעותיו על ההוראה, חסרונותיו ויתרונותיו.

יום שני, 16 באפריל 2012

הסקייפ ככלי ללמידה סינכרונית


שימוש בתוכנת ה- SKYPE  (תוכנה סינכרונית ) ללמידה מקוונת :במסגרת העבודה שעלינו להגיש בקורס של אלון הסגל, נתבקשנו להציג פעילויות מתוקשבות לתלמידים, להציג את הכלים המתוקשבים בהם בחרנו להשתמש ולהסביר מהי תרומתה הייחודית של הטכנולוגיה לפעילות המסויימת אותה הצגנו.
מנסיוננו רב השנים בהוראה ידוע כי כאשר מדובר בלמידה קבוצתית, נחוצה אינטראקציה והיכרות בין חברי הקבוצה כדי לעודד פתיחות, רצון של שיתופיות, שיתוף פעולה וקירבה בין חברי הקבוצה. הקירבה לא תוכל להיעשות בצורה פיזית, בגלל המרחק הפיזי של חברי הקבוצה (בארץ ובחו"ל) אך בהחלט תוכל להיעשות בכלים אינטרנטיים שייצרו סביבה וירטואלית המדמה עבודה בסביבה פיזית קרובה. לכן בחרנו בסקייפ כאחד מן הכלים שילוו את התלמידים הלמידה השיתופית שלהם בפרוייקט זה.
עם זאת, בכיתה שבה רוב האינטראקציה בסקייפ הייתה בדיבור היו יותר ביטוי קירבה פא"פ. 

נראה כי כתיבה מעודדת ביטויי קירבה בין המשתתפי.

השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ
מקור וקרדיט לסקירת הספרות : ד"ר אבנר כספי , ד"ר אינה בלאו , האוניברסיטה הפתוחה
Projects on Skype in the classroom

Projects on Skype in the classroom
10 Ways to Use Skype in the Classroom 

Tutorial #11: Using Skype in the Classroom

10 Ways to Use Skype in the Classroom 
Tutorial #11: Using Skype in the Classroom

Tutorial #11: Using Skype in the Classroom
בחרנו להציג סביבת למידה באנגלית לחקר אישים שתרמו להקמת המדינה ופעלו בתחומים שונים (מדע, פוליטיקה, צבא, שפה, דת). הסביבה אמורה להוות פלטפורמה ללמידה שיתופית לילדים מהארץ ומחו"ל שיבצעו עבודת חקר משותפת אודות האישים, יעבדו בשלבים, ישתפו ויתלבטו עד להגעתם לתוצר הסופי.
לצד מטרת פיתוח הערכים היהודיים והציוניים בקרב הילדים, קיימת גם המטרה של קירוב לבבות בין ילדים יהודיים ברחבי העולם, היכרות עם סביבת החיים שלהם ומורשתם וכמובן תרגול וקידום השפה האנגלית השגורה בפי תלמידינו בישראל.

הסקייפ (Skype ) היא תוכנה peer-to-peer שמאפשרת למשתמשיה התכתבות בצ'ט, קיום ועידת חוזי (video conference), וועידות קוליות .
יש מספר יתרונות  לסקייפ לעומת כלי תקשורת אחרים שהופכים אותה לבעלת פוטנציאל גבוה ללמידה ברשת (e-learning):
1.   סקייפ מאפשרת תקשורת מסוגים שונים (וידיאו, אודיו וצ'ט- פרטי או קבוצתי, העברת קבצים) בו-זמנית או לסירוגין,  התוכנה והתקשורת ניתנות חינם ובעזרת ציוד פשוט (מיקרופון ומצלמה), דבר שהופך אותה לנגישה ללומדים ממוסדות ההשכלה ומביתם.
2.   סקייפ מתאפיינת ברמת גמישות גבוהה לצורכי הוראה שונים: ניתן בקלות לעבור בה מהרצאת המנחה לדיון "מסודר" (עם מתן זכות דיבור) או טבעי (המיקרופונים של כל הלומדים פתוחים בו-זמנית), לעבור מדיון במליאה לדיונים במספר קבוצות כאשר המנחה "מבקר" בקבוצות השונות.
במחקר של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype הם מדווחים על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם  (עפ"י המצגת):
בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט נמצאו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. 
המחקר של חוקרים אוסטרלים, שהוצג בכנס הבינלאומי E-LEARN 2011 ,מצא כי שימוש בתוכנת סקייפ בקרב פרחי הוראה באוסטרליה תרם יותר לחוויית הלמידה המתוקשבת מאשר התוכנות האסינכרוניות המקובלות בקורסים מתוקשבים ( תוכנות  לניהול קורסים מתוקשבים מסוג LMS).
 השימוש בסקייפ תרם רבות להתגבשות קהילת לומדים בקרב פרחי ההוראה ע"י יצירת תקשורת בזמן אמת בין הלומדים בקורס המתוקשב. פרחי ההוראה באוסטרליה אשר קיימו מפגשים קבוצתיים עם המרצה באמצעות תוכנת סקייפ דיווחו במחקר על תחושת לכידות גבוהה יותר ועל בהירות בהבנת המטלות שניתנו ע"י המרצה . עוד נמצא כי למרצה קל יותר להעביר משובים באמצעות מערכת הסקייפ והשימוש בערוץ סינכרוני בקורס אסינכרוני תורם רבות להבהרת המושגים והתהליכים אותם לימד. המסקנה של החוקרים האוסטרלים היא כי השילוב הוותיק והידוע של פורומים מתוקשבים בקורס מקוון אכן תורם ללומדים בכך שמחזק את הרפלקציה ואפשרויות החשיבה שלהם , אך לצד כלים אסינכרוניים אלו כדאי לשלב גם כלים סינכרוניים כגון תוכנת סקייפ.

לאור כל האמור לעיל, בחרנו בתוכנת ה"סקייפ" כאחת מן התוכנות שישמשו את תלמידינו בפרוייקט. היה לנו חשוב מאוד ליצור אינטראקציה חברתית-לימודית בקרב חברי הקבוצה, והסקייפ נמצא ככלי שיכול לגשר על פער המרחק הגיאוגרפי/פיזי.
מנינו יתרונות רבים לכלי, אך חשוב לציין גם את חסרונותיו:
- זהו כלי ללמידה סינכרונית, בעיקרו. הלמידה עם ילדים מארה"ב מהווה בעיה  מבחינת פערי השעות. מומלץ לקבוע זמנים מוגדרים מראש לפגישות הסינכרוניות בשעות סבירות לילדים בארץ ובחו"ל ובכך לנסות להתגבר על פערי השעות.
- מניסיוננו בקורס ובהתנסותנו כסטודנטים בכלי הצ'אט והסקייפ, יש קושי בלמצוא שעה נוחה לכל משתתפי הקבוצה ולא תמיד כולם יכולים לקחת חלק בדיונים און-ליין.
כמו כן, רצוי שיהיה מנחה שינהל את הדיון ויכוון את המשתתפים, אחרת כולם מדברים בו-זמנית ולא תמיד ניתן לשמוע את כולם ולהתייחס אחד לדברי השני.

 באפריל 2011 התפרסם כי מפתחי תוכנת סקייפ החליטו לפתח גרסה חינוכית שלה המיועדת לניהול למידה מתוקשבת ונראה על כן שהאפשרויות לשילוב כלים סינכרוניים בלמידה מתוקשבת בבתי ספר יהיו רבות ויעילות יותר בהשוואה למה שנעשה עד כה.

מקורות:
מקורות המידע
ד"ר אבנר כספי ואינה בלאו, "השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית סקייפ" , האוניברסיטה הפתוחה , 2009. 
Pan, C-C.S. (2005). Instructional use of Skype in an online graduate program. Paper presented on TCC 2005 Conference: Looking Back towards the Future? Hawaii. Retrieved December 26, 2006, from