תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

שילוב המחשבים במערכת החינוך הישראלית החל עוד בשנות השבעים בבתי-ספר תיכוניים בעיקר בתחום מדעי המחשב, ובבתי-ספר יסודיים – באמצעות מערכות של תרגול ואימון. בשנות השמונים הורחבה כמות המחשבים, בעיקר באמצעות יוזמות מקומיות. בשנות התשעים נעשו טכנולוגיות המידע והתקשורת מרכיב משמעותי ונרחב במערכת החינוך הישראלית, במקביל לחידושים טכנולוגיים ולירידה במחירי המחשבים, התשתיות והציוד ההיקפי גובשה תכנית הכוללת הצעות אופרטיביות למחשוב מערכת החינוך במסגרת תכנית המחשוב החמש-שנתית "מחר 98".

שילוב המחשבים בארץ אופיין בתהליכים המאפיינים ארצות תעשייתיות מפותחות. ייחודו של הניסיון הוא בפיתוח תיאוריה של עשייה חינוכית המתבססת על השילוב שבין טכנולוגיה לחינוך. הניסיון הישראלי מלמד שתהליכי שינוי מערכתיים משמעותיים הם תהליכים מורכבים וממושכים. הם אינם יכולים להתחולל בפרק זמן קצר. דרושות לפחות5 שנים לקליטה, להבשלה ולהטמעה של תהליך השינוי של סביבת הלמידה. INSIGT –2008))

בשנת 2010 חשף שר החינוך, מר גדעון סער, את "תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21" בפני ועדת החינוך בכנסת.

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הינו מהלך שמטרתו להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של  טכנולוגיית  מידע ותקשורת Information and Communication Technology-ICT)).

 

פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.

 

מבנה התכנית

התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 היא תכנית רב שנתית  ובתי הספר מתוכננים להיכנס למהלך  - בכמה שלבים ותצורות.

 

·         תצורה בסיסית לבתי ספר מסופקים מחשבים ניידים למורים ועמדה בסיסית בכל כיתה  )מקרן, אמצעי החשכה, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט( צוות ההוראה בבית הספר מלווה בהשתלמות והדרכה;  בית הספר מקבל תקציב שוטף להפעלה הכולל תקציבי חיבור לאינטרנט, לספקי תוכן ותקציב לתחזוקה.

 

·         תצורה מתקדמת בנוסף לתצורה הבסיסית,  משרד החינוך מסבסד רכישת מחשבים ניידים ביחס של  1:5 לתלמידים,  כולל עגלות טעינה למחשבים הניידים.

 

בשלב הראשון,  בשנים תשע"א תשע"ב,  שולבו בתכנית כ 200 בתי ספר יסודיים במחוזות צפון,  דרום, ירושלים,  העיר לוד בתצורה בסיסית, ביניהם גם בית הספר בו אני מלמדת ומתפקדת כרכזת תקשוב, בית ספר "דוד אלעזר" בקרית-גת,   ועוד כ -  100 בתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ בתצורה מתקדמת )בתי -ספר מדגימים ומחקר מבוקר). בנוסף לאלה,  עוד כ 100 - בתי ספר שולבו בתכנית ממחוזות נוספים על פי קול קורא שפורסם המחוזות העיר ירושלים, חיפה,  מרכז ותל אביב.

 

הרציונל של התחלה בבתי ספר יסודיים הוא שכיום יש כיסוי רחב יותר של תכניות הלימוד לבית הספר היסודי, מבחינת חומרי לימוד דיגיטליים,  מאשר לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות.  בנוסף ההתקדמות על פי סוג שכבות הגיל מקלה    עלבניית מנגנוני היישום.

 

הרציונל של התחלה בפריפריה הגיאוגרפית הוא לתת עדיפות לאזורים חלשים יחסית מבחינה כלכלית, ובכך יש בתכנית משום צדק חברתי ופוטנציאל לצמצום פער חברתי ודיגיטלי.

 

במסגרת התכנית נבנו  בבתי הספר התשתיות הנדרשות כדי להפוך את בתי הספר לארגונים מתוקשבים ואת צוות ההוראה לכזה שיודע להשתמש ביתרונות התקשוב לטובת שיפור התהליך החינוכי.  (משרד החינוך, 2011)

 

 עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה

 

1. הכנת בוגרי המערכת למאה ה - 21  - הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים: שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. דרכי חשיבה, דרכי עבודה (אוריינות תקשורת;  שיתוף פעולה -עבודה בצוות), אמצעי עבודה  )אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה), חיים בעולמנו ) אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית;  מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית) .

 

2. מענה לשונות בין תלמידים – מתן מענה למציאות חינוכית בה לומדים רבים בכתה, בעלי מגוון כישורים ויכולות באמצעות טכנולוגיית מידע ותקשורת. 

 

3. הוראה-למידה שיתופית - כישורי שיתופיות, שהם מיומנויות בינאישית  לעבודה משותפת, קבלה ונתינה, התנהגות ערכית בינאישית, היא היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי. על מערכת החינוך  ליישם שיטות הוראה-למידה המושתתות על שיתופיות ועבודת צוות כחלק מרכזי בלמידה העדכנית. טכנולוגיית השיתוף קבוצתי-חברתי היא כלי הכרחי בהנחלת מיומנויות אלה, שרבות מהן ייחודיות לעידן הדיגיטאלי, שהפך למרכז חייו של כל אזרח. הנחלת מיומנויות תקשורת, ושילוב אינטראקציה באופן שגור של לומד-חומר, לומד עם לומדים  אחרים ולומד –מורה.

 

4. הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר (קונסטרוקטיביזם), אוריינות מידע ואוריינות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הם מרכז כישורי הלומד במאה ה- 21, שיש לפתחם ולהנחילם.

 

5. הנעה ללמידה – כדי להעלות את המוטיבציה ללמידה יש להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד ואוטנטי בחיי הלומדים: לשלב קודם כל את טכנולוגית המידע והתקשורת, המצויה ומעצבת את הסביבה האוטנטית בה מצויים הלומדים, ובכך לגרום להפיכת העולם החינוכי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים, כשהתנהלות חייהם הפרטיים היא המשך טבעי ואוטנטי של התנהלות הלמידה בקבוצת הלמידה. (צפונט, 2011)

 

6. ניהול למידה, משוב, הערכה, בקרה - כל פעילויות בקרה, הערכה וניהול מוסבות כיום לכלים דיגיטאליים: התנהלות בפורטל חינוכי בית ספרי הכולל: מרחב פדגוגי, מרחב ארגוני-מוסדי, מרחב חברתי ומרחב אישי. ניהול מבחנים, מאגרי חומר לימודי ופעילויות לימודיות במרחב המקוון . הערכה מקוונת: מיפויי תלמידים, הערכה, מעקב בקרה אחר התקדמות הישגי התלמידים. הפקת דוחות בקרה בזמן אמת בראיית של תלמיד ובחתכים של כיתה. תיק תלמיד דיגיטלי (מנוהל ע"י המורה) הכולל את כל מסמכיו, עבודות, תעודות, תיעוד הלמידה של כל לומד, תיעוד התפתחות הלומד, תיעוד משובי מורה. ניהול למידת התלמיד באמצעות סביבות מקוונות של תלמידים- "מחברת דיגיטלית", פורטפוליו דיגיטלי, ארכיון עבודות, מטלות וכד'. תעודות ממוחשבות, רישום מעקב ארגוני אחר תלמידים (מנב"ס). הערכה דינמית באמצעות כלים מקוונים ייעודיים: הערכת המיומנויות החדשות הנדרשות והנרכשות (כמו אוריינות ICT) , עדכון מתמיד של דרכי הערכה משימות ביצוע, פעילויות מקוונות, תוצרי הבניית ידע של תלמידים וכיו"ב. (משרד החינוך 2011)

 

אחד המחסומים העיקריים להטמעת תכנית התקשוב  בבתי הספר הוא זמן ההתפתחות המקצועית הנדרש ממורים. למורים לא ניתן זמן להתפתחות מקצועית מתוקשבת בזמן הלימודים, והם נדרשים לכך אחרי שעות הלימודים. הציפייה מהמורה היא שהוא יקדיש זמן להשתלמויות מקצועיות לאחר שעות הלימוד, אולם אחרי שעות ההוראה המורים מצויים במצב של עייפות וחוסר אנרגיה, במיוחד לאחר הכניסה של בתי הספר לתכנית "אופק חדש".  אחת ההצעות המועלות כיום בארצות הברית היא לאפשר למורים לעבור את ההתפתחות המקצועית שלהם קרי, ההשתלמויות, כחלק מתכנית ההוראה שלהם בבית הספר. מ  ה שקרה אצלנו בבית הספר הוא שהמורים קיבלו השתלמות של 30 ש"ש בשנה הראשונה של יישום התוכנית, על מנת לחשוף בפניהם את עיקרי התכנית ולהעניק להם את החוויה וההתנסות של בניית שיעור מתוקשב , כל זאת ללא התייחסות לפערים הדיגיטליים  והתפיסתיים בין המורים ולמקום האישי בו כל אחד נמצא ובזה הסתכמה הכשרתם. שאר העבודה והליווי הוטלו על רכזת התקשוב שצריכה להשלים פערים וללוות 40 מורים ולסייע להם בכל הקשור לשינוי תפיסות ועמדות בנוגע להכנסת פדגוגגיה חדשנית, תמיכה פדגוגית וטכנית וכו'.

 

בעיה נוספת היא  שמיומנויות המאה ה-21 באות לידי ביטוי במטלות החקר של תלמידים בסביבה מתוקשבת, אך  אינן מיוצגות במערך הבחינות. חוט השני המאפיין כמעט את כל תכניות התקשוב הלאומיות בעולם הוא העדר התיאום בין הגורמים במשרדי החינוך היוזמים את התכניות לבין הגורמים במשרד האחראיים לפדגוגיה, להערכה ולהכשרת המורים.

בדו"ח  מבקר המדינה לשנת 2011 נכתב כי לנוכח השימוש ההולך וגובר במחשבים ובתקשורת הממוחשבת, נדרשים בוגרי מערכת החינוך במאה ה - 21 להיות בעלי מיומנויות בתחום התקשוב. בחודשים נובמבר 2010 עד אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין כמה היבטים של תקשוב מערכת החינוך בישראל. (לינדנשטראוס (2012))

מבחינת הצטיידות, מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לפעול באופן מערכתי וכלל-ארצי להטמעת התקשוב

 

 בהוראה ובלמידה, להשלים את המחסור במחשבים לתלמידים בבתי הספר בארץ וכן לחדש את מצאי המחשבים

 

כדי שבבתי הספר יוצבו מחשבים שניתן לבצע באמצעותם את המשימות שהמשרד מבקש להטיל על התלמידים.

 

פעולות אלה דרושות כדי שתהיה תשתית להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים. עוד על המשרד לפעול לצמצום

 

הפערים המשמעותיים בין בתי הספר בארץ מבחינת תשתיות המחשבים, שפוגעים בעיקר באוכלוסיות החלשות. ׁׂ

 

(לינדנשטראוס (2012))

 

כמו-כן עולה כי מורים רבים עדיין זקוקים לתמיכה בתחום התקשוב, ותהליך הכשרתם מחייב דיפרנציאציה

בהתאם לתחומי שילוב התקשוב ולצורכי המורה. אולם הפעלת החדשנות והכשרת צוות המורים איננה חייבת להיות רחבת-היקף או לכלול בהכרח את כלל צוות בית-הספר. גם לזה המענה הוא חלקי. ישנה רכזת התקשוב הנדרשת לתת מענה מעמיק ל-40 מורים ב-7 ש"ש. 

 

תמונת המצב היום בבית ספרי היא שרוב המורות  מקיימות שיעורים מתוקשבים, לפחות פעם אחת בשבוע למקצוע. ישנן מורות המשלבות תקשוב בכל שיעור ושיעור. הן מבקשות כל הזמן עזרה  והדרכה. הן שואפות לקיים שיעורים יותר מתוקשבים  במשך השבוע. לאור כך שאין לנו אמצעי קצה שנותן מענה לעבודת התלמידים - רוב השיעורים מתקיימים בכיתת האם מול מסך ומקרן. הן מצפות בקוצר רוח ליום בו הן תוכלנה למלא את תפקידן גם בסעיפים הנוגעים להכשרת התלמיד למאה ה-21 בהקניית מיומנויות עבודה מול מחשב, מה שנעשה גם היום אך במינון קטן מהנדרש (חדר מחשבים אחד המשמש 560 תלמידים - 19 כיתות. בממוצע שעה שבועית לכיתה, עבודה בזוגות)

 אין ספק כי תכנית התקשוב הלאומית נתנה "פוש" רציני להובלת תהליך השינוי התקשובי והכנסת "פדגוגיה חדשנית" לבית ספרי, אך עוד ארוכה הדרך לממש את כל יעדיה....

 

רשימת מקורות

 

1. לינדנשטראוס, מ. (2012) , דו"ח ביקורת 62 , ירושלים מאי 2012  אוחזר 6/5/12 :    www.mevaker.gov.il

 

 

2. מלמד, ע' ( 2000 ) .דו"ח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך. משרד החינוך.

 

             מנהל למדע ולטכנולוגיה. ( 1998 ). תכנית התקשוב. אוחזר ב- 12 אוקטובר 2000 , מתוך מדינת  

 

             ישראל, משרד החינוך מנהל למדע ולטכנולוגיה.

 

www.atarnet.net/nodewebimages/17416/Files/מדיניות%20התקשוב%20-.doc

 

3. משרד החינוך,( 2011). התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

 

http://cms.education.gov.il/EducationCms/UNITS/MadaTech/Templates/RegularText.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID=%7bDC882D7F-84DF-46A0-B3A4-C180303B36A6%7d&NRORIGINALURL=%2fEducationCMS%2fUnits%2fMadaTech%2fhatamat_marechet_21%2fmeyda_vepirsumim%2f&NRCACHEHINT=NoModifyGuest#h1

 

 

4.   צפונט, תכנית התקשוב במערכת החינוך בתשע"א   אוגוסט 2010

 

http://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tikshov/tikshovlomi

 

5.   INSIGHT, observatory for new technologies and education, Israel , Last updated: 2007; Last revised: JULY 2008, Contact: : Ministry of Education Science and Technology Administration

 

http://insight.eun.org/ww/en/pub/insight/misc/country_report.cfm?fuseaction=home.view_report&country=9298

 

למידה מרחוק - בשעת חירום

"עמוד ענן" תפס אותנו מוכנים מאוד! אותנו? מערכת החינוך בישראל.

כבר שנים שאנחנו נערכים לרגע שבו חלילה, מכורח המציאות בה אנו חיים בדרום הארץ, מציאות משתנה מרגע לרגע ומצב בטחוני לא ברור ולא רגוע, תפרוץ מלחמה/ מבצע למיגור הירי על יישובי עוטף עזה והדרום.

אחרי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומבצע " עופרת יצוקה" בעזה בשנת 2009 פותחו במשרד החינוך תוכניות להתמודדות עם מצבים בהם ייאלצו תלמידי ישראל לשבת בבית תקופה ארוכה, עקב מצב בטחוני שלא ייאפשר להם ללכת לבית הספר ולקיים חיי שגרה. התוכניות נבנו בשני מישורים:

המישור הרגשי - התמודדות עם מצבי לחץ וחרדה, ואירועים פוסט טראומטיים.
המישור הלימודי - ניהול למידה מרחוק, כאשר התלמידים אינם יכולים להגיע לבית הספר, מסיבות בטחוניות.

במישור הרגשי - תוכנית "חוסן חינוך"

מחקרים שנערכו בארץ ובעולם מראים כי בשבועות הראשונים לאחר אירוע טראומטי, בין 35% ל-80% מהילדים (בהתאם לחומרת האירוע) מדווחים על סימפטומים פוסט-טראומטיים חמורים, כולל דיכאון, חרדה ופחדים. רוב הסימפטומים פוחתים במהלך השנה הראשונה לאחר האירוע. אולם, אחוז משמעותי מהילדים (בין 10%-15%) ממשיך לסבול שנים לאחר מכן. על רקע זה, פיתח מרכז "חוסן" מודלים חלוציים להתערבות עם אלפי ילדים בעזרת מחנכי הכיתות בחיזוק החוסן האישי במצבי לחץ מתמשך וכן במצבי טראומה ואסון המוני. תוכנית "חוסן חינוך" פועלת בשני מעגלים: הראשון, באמצעות תכנית ייחודית שמועברת בבתי הספר, המופעלת במהלך שנת הלימודים וכוללת: (א) איתור של ילדים ובני נוער בסיכון לתגובות פוסט-טראומטיות. (ב) תכנית הוראה ייחודית בכתות המתמקדת. מטרות התכנית: עיבוד חוויית המלחמה של התלמידים באופן מובנה. שיפור יכולת ההתמודדות של התלמידים עם הקשיים ועם האתגרים העומדים בפניהם בחזרה לשגרה. שימוש במשבר כקרקע לצמיחה ולגדילה. המעגל השני מתמקד בהנחלת ידע לאנשי מקצוע באמצעות תכנית הדרכה והטמעה. מטרת מודל זה, אשר אומץ על-ידי משרד החינוך, הינו פיתוח החוסן הבית ספרי והגברת המוכנות להתמודד עם אסון המוני.   לאחר מבצע "עופרת יצוקה", בתחילת שנת 2009, פיתח מרכז "חוסן" על שם כהן-האריס, יחד עם משרד החינוך ובשיתוף עם רח"ל – רשות החירום הלאומית, תוכנית חינוכית לעיבוד החוויה של התלמידים והמורים שתאפשר להם להתחיל פרק חדש מחוזקים ומועצמים:"היום שאחרי" מאז תחילתה, הוכיחה התכנית שיפור ניכר הן אצל הילדים במסגרת התכנית, הן אצל ההורים שילדיהם השתתפו בתכנית והן באווירה הבית-ספרית. מורים ומנהלים מספרים על שינוי תרבותי שחל בבית-הספר, בשפה המדוברת (שפת "חוסן"), במיומנויות ההתמודדות ברמת המחנך וברמת התלמיד, בתחושת המסוגלות להתמודד עם מצבי טראומה, וביישום הלמידה באירועי דחק יומיומיים (למשל אלימות, מבחן). עד היום הופעלה התוכנית ב - 6 ערים (חיפה, כרמיאל, קרית ים, אשקלון, באר שבע וקרית גת) ב - 80 בתי ספר, שבהם למדו  כ – 20,000 תלמידים. בהצגה של ילדי בית ספר "בית יחזקאל" באשקלון, בנושא הכלים של תוכנית "חוסן חינוך" ניתן לראות דוגמא לעיבוד החוויות על ידי התלמידים - לצפיה בסרטון לחצו כאן

מענה נוסף לילדים שנאלצו להישאר בבית בגלל מצב חירום, הוא המישור הלימודי. המשך ניהול, כביכול, של למידה "רגילה" מהבית.

להלן הגדרת משרד החינוך ללמידה בשעת חירום (מתוך: מתוך חוזר מנכ"ל חוזר מנכ"ל תשסד/7(ב),ח' אדר תשס"ד, 1 במרס2004 ):"שעת החירום עלולה למנוע קיום מערכת סדירה של לימודים בגלל החשש לפיקוח נפש.גם בשעת חירום אנו מעוניינים לשמור על מסגרת חיים נורמאלית ככל האפשר ועל מניעת ביטול תורה;לכן עלינו לקיים מסגרת שתאפשר לתלמידינו להמשיך בלימודיהם בתנאים סבירים,תוך ניצול כל האמצעים העומדים לרשותנו.בשעת חירום תתממש האוטונומיה הבית-ספרית הלכה למעשה,ומערכת החינוך תסייע לבתי הספר לפעול בהתאם לתנאים המיוחדים שלהם. "

ואכן, במסגרת "תכנית התקשוב הלאומית", ניתנו המשאבים המיידיים ליישובי הספר בצפון ובדרום והוקמה תשתית שתאפשר לקיים למידה מסוג זה. נבנו אתרים בית ספריים, תורגלה תקשורת של הורים ותלמידים עם המחנכים והמורים, וכן נעשתה למידה מתוקשבת ופותחו יחידות הוראה מתוקשבות, וכך, כאשר הגענו לרגע האמת, תפסו אותנו מוכנים כיאות!

ולאחר המבצע, מיד עטו עלינו (רכזי התקשוב) ובקשו מספרים. כל בית ספר נמדד במספר המשימות שהועלו לרשת, נבדקו כמה עבודות העלה כל מורה, כמה משימות ביצע כל תלמיד, ספרו כמה כניסות לאתר היו לכלל תלמידי ביהס, כמה אחוזים מהתלמידים כתבו בפורום, באיזו כיתה נרשם המספר הגדול ביותר של המשתתפים בבלוג ועוד ועוד נתונים סטטיסטיים שמלחיצים נורא!!!!
בשביל מה זה טוב?  האם באמת צריך להלחיץ מורים, הורים ותלמידים ולחייב אותם להגיש/לבצע/להכין משימות מתוקשבות? מה עם המשפחות שנסעו מחוץ לעיר? מה עם הילדים שלא הצליחו להתמודד עם הפחדים? מה עם המורות המטופלות בילדים צעירים ועסוקות בלטפל בהם? האם באמת מצופה מתלמידים לקיים שגרת למידה כאשר העולם סביבם סוער?
גם אני חוויתי באופן אישי את ה"סטרס". פעם ראשונה, כתושבת הדרום שנאלצה להתרוצץ בין ממדים בימים ובלילות, ופעם שנייה, כרכזת תקשוב שצריכה להניע מערכת כל כך גדולה ומסועפת של למידה בשעת חירום.
...אז רצתי מהר לאתר "חוסן" וקראתי מה עליי לעשות כאשר אני בלחץ מהממונים שלי.....נשמתי...הפרחתי בועות סבון.... גייסתי את החבר הגמד שלי...קראתי את המכתבים שאדם כתב לי...וסופסוף יכולתי לשוב ולנשום...וכמובן, חזרתי למלא את הדו"חות...

 

 

ספרים דיגיטליים - מחזון למעשה

בסימסטר הראשון, בקורס "תקשוב ולמידה" חשפו בפנינו גילה קורץ ונעמי פורת את עולם הספרים הדיגיטליים. הן הציגו בפנינו את דוח Horizon (2011) שהעריך כי ספרים דיגיטאליים ייכנסו לארסנל ההוראה-הלמידה בתוך כשנה או אפילו פחות.  כותבי הדוח מציינים כי קוראי הספרים הדיגיטאליים והאמצעים הניידים  כדוגמת אייפד, אייפון, גאלאקסי ואחרים  מסייעים בהפצת הספרים ותורמים לפופולאריות הגוברת שלהם.
ואכן, תוך פחות משנה הפכו הספרים הדיגיטליים מחזון למציאות אצלנו בבית הספר.בחופש הגדול הגיע לבית ספרנו  "קול קורא" ממשרד החינוך המבשר על פיילוט ראשוני של ספרים דיגיטליים – כל בית ספר העומד בקריטריונים מסויימים, המפורטים במסמך, יכול להגיש מועמדותו לפיילוט.ב"קול קורא" נכתב כי:"הוספת ספרי הלימוד הדיגיטליים מאפשרת התפתחות פרקטיקה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, תוך כדי ניצול היתרונות המרכזיים הקיימים בספרי לימוד דיגיטליים דוגמת: 

• למידה חווייתית - המאפשרת יצירת ידע אצל הלומד, דבר המתאפשר עקב אופיים של משאבי המדיה שהם אינטראקטיביים, מעודדים לפעולה ופועלים על מגוון חושים.

• עדכניות - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר עדכון בכל עת. חומר למידה עדכני מאפשר ללמידה להיות רלוונטית לעולמו של התלמיד, ומכאן אפקטיבית יותר.

• עידוד השימוש במיומנויות תקשוב ואוריינות מידע - באופן אינהרנטי לכך שהספר פועל בסביבה מתוקשבת, התלמידים יתנסו באופן שוטף בפעילות בסביבה זאת על כל המשתמע מכך.

• התאמה אישית - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר התאמה אישית ברמת הכיתה ואף ברמת התלמיד. המורה יכול לשלב בין ספרי לימוד שונים, להוסיף או לגרוע חומרי למידה ולקבוע את הרצף המתאים לכיתה שלו.

• מעקב אחרי תהליך הלמידה - בספרי לימוד דיגיטליים ברמה מתקדמת משולב תהליך הלמידה בתוך תוכני הספר, ומאפשר מעקב והיזון חוזר בכל עת למורה ולתלמידים."

 חזרתי לשיעורים של קורס "תקשוב ולמידה" על מנת לרענן זכרוני וידיעותיי בנושא הספרים הדיגיטליים וכדי למצוא תשובות למשמעות הלמידה בסביבה של ספרים דיגיטליים.בקורס דובר על כך כי אחד ההבדלים הבולטים בין ספרים דיגיטליים לספרים מודפסים הוא שספר רגיל בנוי באופן ליניארי ואילו ספר דיגיטלי פועל באופן רשתי, כמו האינטרנט וכמו החשיבה של דור ה"ילידים הדיגיטליים".הסברים נוספים שהוצגו בפנינו בקורס:  - " ספרי לימוד  דיגיטאליים שפותחו במיוחד לסביבת האינטרנט מאופיינים בעושר ויזואלי ובאינטראקטיביות. להערכת חוקרים ספרי לימוד  דיגיטאליים מספקים כלי לימוד חדשני המאפשר למורים ללמד באופן שלא ניתן היה קודם לכן תוך מתן מענה לצרכיי תלמידים בעידן "חברת הידע" (Heider et al, 2009).
- הפרופ' לכלכלה מארק פרי מאוניברסיטת מישיגן טוען כי בשנים הקרובות עתידים ספרי לימוד דיגיטאליים להחליף את ספרי הנייר ולו רק בגלל כי עלותם הפקתם הזולה יותר יחסית לספרי לימוד מנייר (http://mjperry.blogspot.com/2009/09/textbook-prices-have-risen-faster-than.html).
ובישראל, בהודעה לציבור שפרסם  משרד החינוך בחודש ספטמבר 2011 צויין כי"משרד החינוך מבקש להודיע שכחלק מהתכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21" ובמסגרת המהלכים בתחום התוכן הדיגיטאלי החינוכי, הוחלט לצאת למהלך שמטרתו לייצר  בתוך חמש שנים )עד לשנת תשע"ז( חלופה לספרי הלימוד המודפסים, וזאת באמצעות יצירת גרסה דיגיטאלית לספרים אלו. http://www.info.gov.il/LAPAM/PublicAnnouncement/general/sfarim-digitaliim.htm)
 בעניין זה, השבוע צפיתי בכתבה בחדשות על העיר בת-ים שראש העיר שלה, שלומי לחיאני, החליט להפוך את מערכת החינוך בעירו לפורצי דרך בתחום הספרים הדיגיטליים ובשנת הלימודים הקודמת, תשע"ב, נתבקשו תלמידי התיכון, לרכוש טאבלטים במקום ספרי לימוד. בכתבה הוא טען כי הורה הרוכש טאבלט לבנו, נשאר עם עודף מהסכום שהיה נדרש לשלם על כל ספרי הלימוד המסורתיים. בכתבה אף הראו כי התלמידים עובדים בכיתה עם הטאבלטים. הם נראו מרוצים מאוד. אך העניין עלה לכותרות משום שהשנה, תשע"ג, קיבלו ההורים מכתבים בהם מצויין כי על התלמידים לשדרג את הטאבלטים, משום שהטכנולוגיה התקדמה והמכשירים שנרכשו בשנה שחלפה כבר לא נותנים מענה לכל צרכי התלמידים.ההורים פנו לתקשורת והעלו את השאלה: מי צריך לממן את התקדמות הטכנולוגיה? האם בכל שנה יידרשו לשדרג מכשירים? מי אמור לשאת בהוצאות?זאת שאלה שנותרה ללא מענה. 

מצרפת ריאיון עם ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך , בתוכניתם של גיא מרוז ואורלי וילנאי

 ב"קול קורא" שפרסם משרד החינוך הציעו שלושה מודלים של הצטיידות: "בית הספר יציין יגדיר ויציין באיזה רמה מבין שלושת רמות הפעולה בניסוי כמפורט בהמשך סעיףזה( הוא מעוניין לפעול :
א. מודל בסיסי כיתה מתוקשבת שבה הלמידה בספר הלימוד הדיגיטאלי נעשית בכיתה באמצעות – המחשב של המורה והמקרן ובהמשך ללמידה במחשב התלמיד בבית.ב. רמת ביניים בה לפחות ב 50% מהשיעורים התלמידים נמצאים בשיעורים עם מחשביםאישיים ומשתמשים בספרי הלימוד הדיגיטאליים בשיעור.
ג. רמה מתקדמת מודל 1:1 בו בכל השיעורים התלמידים נמצאים עם ספרי לימוד דיגיטאליים -
בשיעורים."
 התלבטנו מאוד באיזו רמה לבחור. מה שעמד מול עינינו  הוא "אמצעי הקצה" של התלמיד ומי יממן אותו. בסופו של דבר, הגשנו בקשה לרמת ביניים, כאשר התלמידים ילמדו בסביבה של מחשבים ניידים שיתניידו בין הכיתות, לפחות ב-50% מהשיעורים. רצינו מאוד את הרמה המתקדמת, אך כרגע, לדעתנו, המחשבים הניידים מספקים פתרון נח יותר לתלמיד לעבודה מאשר הטאבלטים וגם משום שעדיין אין פתרונות תקציביים למימון הטאבלטים והתמיכה השוטפת בהם. ומה מספקים לבית הספר ברמת הביניים? מתוך "קול קורא" סעיף 8.2: רמת ביניים:א. הגדלת רוחב קו האינטרנט הבית ספרי מרמת קו תמסורת או קו אחר קיים בבית הספר לקו –תמסורת בנפח תעבורה של 5 X .)₪ 20 . )רכישה 1,400 ₪ שימוש לחודש 4,000
ב. משרת הטכנאי בבית הספר הבטחת קיום חצי משרת טכנאי ) 85 שעות עבודה בחודש( –כמקובל בתכנית התקשוב הלאומית. ללא שינוי לבתי ספר בהם חצי משרת טכנאי במסגרת.₪ תכנית התקשוב הלאומית. עלות התקצוב לחודש 6,000
ג. תגבור רישות בית ספר 5,000 ₪ לבית ספר –ד. תוספת מחשבים לתלמידים בממוצע לבית הספר 50 מחשבי נטבוק ו 2 עגלות הטענה לבית -
ספר . השלמות מחשוב למורים , לפי הצורך, על מנת להבטיח קיום מחשב נייד לכל מורה פעילבבית הספר בכיתות הפיילוט ה' ו'(.עלות מחשוב לתלמידים: - 1,600 X 50 וכן 12,000 ₪ לעגלותהטענה = 01,333 ₪ לבית ספר.
ה. תוספת של השתלמויות והדרכות תוספת של 1.3 ימי הדרכה לבית ספר. -
במידה ותוקצב ללא שינוי. במידה ולא מתוקצב, השלמה ל 1.3 ימי הדרכה. –ו. תמיכה ברכישת ספרים דיגיטליים באם תידרש 10,000 ₪ לבית ספר. –ז. תמיכה בהפעלת מעבדת מחשבים מקושרת לאינטרנט בשעות אחר הלימודים, ככל שתידרש,
2,000 ₪ לבית ספר לחודש. לסיכום, תהליך הטמעת ספרי הלימוד הדיגיטאליים נתקל בקשיים הנובעים מהתחושה שהספר הדיגיטאלי לא מספק מענה ידידותי לצרכיי הלומד מחד, ומאי בהירות המודל הכלכלי למכירה או השאלת ספרי לימוד, מאידך. אך אל לנו להירתע מקשיים אלו ואל לנו לתת להם להרפות את ידינו מכיוון שהשינוי כבר פה ואין לנו אפשרות אחרת אלא להצטרף אליו ולהיות חלק ממהפיכת התקשוב בחינוך!

התמודדות עם מצבי לחץ

הרחשים בכיתת הלימוד שלנו לתואר שני וההתנהלות המלווה אותי בחודש האחרון, מלווים בלחץ רב. המשפחה! לחץ של עבודה! לחץ של לימודים! לחץ של מבחנים ועבודות הגשה! לעמוד בסטנדרטים שלנו! לא לוותר! פרפקציוניזם ! לרצות את כולם!
החלטתי לכתוב הפעם על תופעה נילווית לתפקידי כרכזת תקשוב ומורה מובילה בצוות. תופעת הלחץ ניכרת בתפקיד זה משום שהאדם שמתפקד כרכז תקשוב ומדריך בית ספרי אמור לספק פתרונות לכל בעייה - כאן ועכשיו! בנוסף להיותו מורה מן השורה, שנכנס ללמד בכיתות, עליו להיות בו-זמנית גורם מקשר בין המורים, להנהלה, לטכנאי, לתחזוקה שוטפת של תקלות במחשבים, לתוכניות לימודים, להכנסת פדגוגיה חדשה, למעקב,עבודה רבה מהבית גם בשעות המוגדרות כשעות משפחה, עבודה בשעות הקטנות של הלילה  המובילות לחוסר שינה תמידי ועוד ועוד....
איך עושים זאת מבלי לפגוע למירקם העדין של להקדיש תשומת לב לכל האנשים הסובבים אותנו? כיצד ניתן להפחית לחצים ולתפקד בצורה יעילה יותר? מצאתי סיפור שאהבתי ורציתי לשתף אתכם:

הסיפור על עץ הצרות

מכונית השברולט ההדורה החליקה אל תוך הלילה. איש העסקים שנהג בה הפך במחשבותיו בשביעות רצון. זה היה יום טוב לעסקים. לפתע, השמיע מנוע המכונית רעש מוזר, לאחריו פיצוץ קטן והמנוע נדם בעוד הנהג המופתע מנווט לשולי הכביש הצר. זו הייתה דרך כפרית בלב איזור נידח.

הוא ניגש לפתוח את מכסה המנוע והתבונן פנימה. אחרי כמה שניות הבין שאין לו מושג. הוא מעולם לא צריך היה לטפל במנוע של רכב. אחרי כמה דקות של צער על הזמן ההולך לאיבוד ותחושה של חוסר ישע הופיע מעבר לעיקול הדרך טנדר ישן, מקרטע באיטיות ובהתמדה. איש העסקים, מבויש משהו, סימן בידו לנהג לעצור. הטנדר עצר מאחוריו בשולי הדרך ומתוך תא הנהג הזדקף באיטיות אדם מבוגר שניכר היה עליו שעמל קשה במשך כל היום. הוא ניגש אל הנהג וחייך בחביבות "תיתן לי להציץ פנימה?" "בשמחה" ענה איש העסקים "אין לי מושג מה עושים עם כל החוטים, הצינורות והלכלוך".

הפועל המבוגר רכן מעל המנוע הדומם, משך פה, בדק שם וניגש לרכבו כדי להביא משם ארגז כלים. אחרי חמש עשרה דקות עבודה היה המנוע מוכן לפעולה. "כמה אני צריך לשלם לך?" שאל איש העסקים. "אינך צריך לשלם לי דבר, שמחתי לעזור" נענה. "אבל אתה נראה כל כך יגע, אני מניח שהינך עובד בעבודת כפיים קשה, עצרת בדרכך הבייתה כדי לעזור לי, לקחתי זמן מזמנך, אני מבקש לשלם לך עבור העבודה שביצעת. הרי לא היית חייב לעזור לי" אמר איש העסקים.

"עזרתי לך מרצוני ומשום שגם אתה נראה כמי שעבר עליו יום ארוך אני מזמין אותך לנוח שעה קלה בביתי בטרם תמשיך בדרכך. אני מבקש שתעתר להזמנתי". איש העסקים נסע בעקבותיו והם הגיעו לבית איכרים קטן. בדרך אל הבית, לאורך השביל, סיפרו זה לזה קצת על שפקד אותם במשך היום. הפועל נראה יגע מאוד ודיבר באיטיות. קצת לפני שהגיעו לדלת הכניסה לבית פנה אל צד השביל וליטף בשתי ידיו הכבדות עץ קטן שעמד בצד הדלת. מיד אחר כך פתח את הדלת ונכנס פנימה במרץ כשהוא קורא בקול גדול וצוהל לבני משפחתו. ילידיו רצו אליו לחבקו ואישתו, לאחר שניגבה את ידיה מן המלאכה שעסקה בה באותו רגע התקרבה אליהם בחיוך ובמאור עיניים. האורח הוזמן פנימה והוצע לו משקה משיב נפש. הם ישבו בבית כחמש עשרה דקות ואז לייוה המארח את אורחו לרגע למכוניתו.

כשנסגרה הדלת מאחוריהם פנה איש העסקים לפועל ואמר לו "ראיתי מה עשית לפני שנכנסת. ליטפת את העץ הזה ופתאום חל בך שינוי אדיר. כל עייפות היום התנערה מעליך כלא היית והקמטים החרוצים בפניך החליקו. ענן הדאגה והיגעות שרבץ מעל עיניך נעלם. אתה יכול להסביר לי מהו העץ המיוחד הזה?"

"אה" חייך הפועל, "זהו עץ הצרות שלי. בכל ערב, כשאני שב הבייתה מעבודת יומי אני נושא עמי את כל צרות היום ? מכשירים שהתקלקלו, אנשים שהתרעמו, עייפות, ניירת ? משא כבד מאוד. אבל כל אותן צרות אינן צריכות להעיב על חיי משפחתי הקטנה. הן אינן יכולות להביא לנו תועלת אלא בעיקר צער. לכן, כל ערב, לפני שאני נכנס הבייתה אני תולה את הצרות שלי על העץ הקטן ונכנס פנימה נקי".

"זה נפלא" אמר איש העסקים בהתפעלות "זה עובד?" "ודאי" השיב לו הפועל "לא רק שהעץ נושא את צרותיי במשך הלילה אלא גם שבבוקר, כשאני יוצא שוב לעבודה, איכשהו הצרות נראות קטנות ומכווצות יותר..."
(לימור שיפוני The Story Telling Company Inc מספרת סיפורים בכל מדיום)

 ולמי שהשתכנע, אני מוסיפה 7 דרכים יעילות להפחתת לחצים. מומלץ מאוד להיעזר בהן ברגעי לחץ ול"תחזוקה שוטפת".

1. הפכו את הלחץ לידיד קרוב. יש בלחץ גם משהו מועיל מאוד. התגובה הטבעית שלנו ללחץ היא אחת משתיים ? התעצמות או התקפלות. השתמשו בלחץ בחכמה והיפכו אותו לשותף. ברגע שזה חשוב באמת אפשר להשתמש בתחושת הלחץ כדי להפגין ביצועים ממוקדים וטובים יותר.
2. לחץ מדבק. אנשים לחוצים מפזרים לחץ סביבם ותוך זמן קצר הם מדביקים גם את הסביבה. אם אתם מזהים בחייכם אנשים המייצרים לחץ דרך קבע, הגבילו את התקשורת שלכם איתם.
3. העתיקו התמודדות נכונה עם לחץ מאנשים אחרים. במצבי לחץ, יש גם כאלה המסוגלים להתמודד בשלווה יחסית. הם לא מתכחשים או נסגרים אלא נראה שהם יודעים כיצד לנהל את ההתמודדות. לימדו מהם, קחו עצות, שאלו אותם כיצד הם עושים זאת.
4. נשימה. נשימה עמוקה יכולה להטות תוך דקה את המצב הגופני שלכם. שאפו אויר לאט, החזיקו בו כמה שאתם יכולים ואז נישפו לאט. כמה נשימות כאלה הן מתנה עצומה למוח.
5. רכבת המחשבות. רבים מאיתנו מתמחים ביצירת לחץ בתוך עצמם. הם יוצרים רכבת מחשבות של "אם" ו"אולי" ורצים קדימה בסרט שהם יוצרים בראש עד לתחנה סופית שיוצרת תמונה מפחידה ותהומית. הרי רוב הדברים הללו לא באמת יקרו אז למה לדאוג בקשר אליהם? עצרו את רכבת המחשבות כבר בתחנה הראשונה, אל תניחו לה להתגלגל קדימה. שאלו את עצמכם "ייתכן שמשהו ישתבש. מה אני יכול לעשות כדי למנוע זאת?"
6. לימדו מה "מפעיל" אתכם. מתי אתם נכנסים ללחץ? האם יש מצבים אופייניים לכך? רגעים מסויימים? התנהגויות של אחרים? הכינו רשימה ודייקו ככל האפשר בתיאור. "פחד קהל" הוא דוגמה למצב שמכניס אנשים ללחץ אבל האם כל במה? כל קהל? כל תחום? אם חסרה לכם מיומנות מסויימת או שאתם צריכים תמיכה או משאבים, השיגו אותם. חוץ מזה, יכול להיות שאתם שותים יותר מדי קפה...
7. אוכל, שתיה, שמחה. חוסר שינה, תזונה לקויה, חוסר תנועה ? כל אלה מביאים על הגוף והנפש לחץ וחורבן. כולנו יודעים זאת אבל נוטים להתעלם.
   
   המאמר הזה מכניס אתכם ללחץ? זה נראה לכם כמו המון עבודה? בחרו טכניקה אחת ולימדו אותה על פני חודש שלם.

(מאמר מאתר articles)

אשמח אם תנסו ותשתפו אותי....

 

שנה טובה ורגועה לכולם!

 

"ישראל בעידן הדיגיטלי - 2012” - התייחסות למחקר של ד"ר יובל דרור וסער גרשון

"ישראל בעידן הדיגיטלי - 2012” הוא מחקר האינטרנט המקיף ביותר שבוצע בישראל בשנים האחרונות. סקר זה הקיף כ-1,200 נשאלים ובדק אוכלוסיות מיוחדות: ילדים (גילאי 12-14), בני נוער (גילאי 15-17), חרדים, ערבים ועולים חדשים. התוצאה היא שיקוף מלא, עשיר ומדויק יותר של פעילויות הגולשים בחברה הישראלית על גווניה השונים.

על פי מחקרו של  ד"ר יובל דרור וסער גרשון מהמכללה למינהל, עולה כי הגולשים מגיעים לאתרי האינטרנט המקומיים בשל מגוון סיבות, אך הם הוסיפו ובדקו מהו הצורך המרכזי, זה שהגולשים מזכירים בשכיחות הגבוהה ביותר, כאשר הם נשאלים באשר לאותם צרכים?

מניתוח התשובות עולה שכמעט %45 מהנשאלים ציינו "חדשות". חיפוש מידע באמצעות "גוגל" או באתרים דוגמת "ויקיפדיה" הוזכר על ידי כ-%24 מהנשאלים והגיע למקום השני. המשמעות היא שישראלים רבים מגיעים לאתרים בעברית כדי לדעת "מה חדש" ו"מה קורה". הצורך השלישי בשכיחותו היה "רשתות חברתיות". כמעט %15 מהנשאלים הזכירו אותו. במקום הרביעי והחמישי צוינו סיבות הקשורות בעיסוקם של הנשאלים: כמעט %13 ציינו שהם גולשים לאתרים בעברית כחלק מעבודתם וכ-%10 ציינו שהם גולשים לאתרים בעברית למטרות לימודים.

מתוך שלל המטרות של המחקר, החלטתי להתמקד בנתונים הסוקרים את הרגלי הקניות של הישראלים באינטרנט. 7.5% מהנשאלים העידו כי הם גולשים באינטרנט למטרת קניות. בשתי שכבות גיל הנתונים משתנים ומעט גבוהים יותר –

בגילאי 35-44 ה"רשתות החברתיות" מאבדות את הדומיננטיות שלהן כצורך בשעה ש"חדשות" (%48), "חיפוש מידע" (כ-%30) ו"מטרות עבודה" (כ-%16) מוזכרות בשכיחות רבה. למעשה, צרכים כמו "קניות" (%12.2) וכן שימוש באתרי אינטרנט בעברית למטרות של "סידורים" (כ-%9) דוגמת ניהול חשבון הבנק, קביעת תור בקופת-חולים או תשלום חשבונות מקדימים בהיקף שכיחותם את האזכור של "רשתות חברתיות" (כ-%7).

בשכבת הגיל של בני ה-45-54 סדר השכיחויות דומה לשכבת הגיל הקודמת למעט הבדל אחד: "קניות" ו"סידורים" מחליפים ביניהם מקומות עם %10 וכ-%11 בהתאמה.

סדר שכיחויות הצרכים בשכבת הגיל של בני ה-55-64 דומה להפליא לאלו של בני ה-35-44: חדשות (כ-%49) "חיפוש מידע" (כ-%28), "מטרות עבודה" (כ-%22) ו"קניות" (כ-%12).

את נתוני המחקר השוויתי עם הסקר שערכנו במרכז האקדמי אור-יהודה ובו לקחו חלק כ-150 משתתפים. התוצאות העולות מתוך הסקר שלנו הן:

25% בני 60+ ו-20% בני 20-30 מבקרים יותר מפעם אחת באתר י קניות באינטרנט. 25% בני 60+, 37% בני 50-60 ו-20% בני 40-50 גולשים פעם ביום באתרי קניות באינטרנט. מכאן משתמע שקהל היעד העיקרי של אתרי הקניות המקוונים הם בני 60+ - 40 ובני 20-30 – כל זאת בקרב הגברים.

ומה בקרב הנשים? בקרב הנשים המספרים קטנים הרבה יותר. נשים, באופן כללי ממעיטות בביקורים באתרי קניות. ניתן לראות כי 5% מבנות גילאי  20-30 ו5% מבנות גילאי 40-50 גולשות מספר פעמים ביום באתרי קניות, ולמעלה מ- 50% מבנות 40+ גולשות באתרים אלו פעם בשבוע.

נתונים אלו דומים לנתוני המחקר של ד"ר  יובל דרור ושני המחקרים מעידים על כך כי הצעירים בני 20-30 ובני 50 + הם קהל היעד הטוב ביותר לאתרי הקניות, כאשר יש עדיפות למין הגברי.

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 - הרהורי רכזת תקשוב

תוכנית התקשוב הלאומית והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 פועלת בבית ספרנו כבר יותר משנתיים. אנחנו, בעצם, מהפעימה הראשונה של התוכנית ובית ספרנו נחשב פורץ דרך בתחום התקשוב.

                                     

מנקודת מבט של רכזת תקשוב שמלווה את התוכנית הלכה למעשה מתחילתה, אני יכולה להעיד שזו הפעם הראשונה שניכר שיש מישהו למעלה שמבין היטב את צרכי השטח והפעם הבינו את 4 המרכיבים שישפיעו על הצלחת או נפילת הפרוייקט: התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי הוראה, תכנים דיגיטליים, תשתיות  ותחזוקה.  בתכנית יש מענה מבחינה טכנולוגית, תשתיות ותחזוקה –השקעה בטכנולוגיה חדישה, הצטיידות של כל מורה במחשב נישא איכותי, הצטיידות כיתות ברשת אלחוטית, מסך, מקרן ורמקולים איכותיים, וחשוב לא פחות, איש טכני שמלווה ותומך בציוד (רבע משרה – 10 ש"ש – דבר שמעולם לא תוקצב בשום תכנית תקשובית קודמת) מבחינה פדגוגית – מינוי של רכז תקשוב בית ספרי והקצבת 7 ש"ש לתפקיד, הכשרת צוות המורים בהשתלמות בית ספרית המציגה את התוכנית בפני הצוות כולו, כאשר המנהל ורכז התקשוב משתלמים מראש בהשתלמויות מקדימות על מנת שהם יהיו בעלי הידע וחלק מהצוות של המדריכים בהשתלמות, וכמו כן, הרכז מקבל ליווי צמוד של רכז אשכול המדריך כמה בתי ספר במקביל ומגיע להדרכת הרכז, עוזר ותומך לו בהטמעת התוכנית מול המורים, המנהל, משרד החינוך, הרשות, הטכנאי פעם בשבוע. מבחינת תוכן – בשנה הראשונה - בניית תוכניות לימודיות בארבעת מקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית, שפה ומדעים. בשנה השניה נוסף מקצוע ליבה נוסף – מולדת וג"ג. ליווי פדגוגי של מדריכים חיצוניים במקצועות הליבה בבניית תוכנית התקשוב של המקצוע. מבחינת הערכה – מפגש עם ועדה מקצועית ממשרד החינוך ומהמחוז המעריך את תוכניות בית הספר והיערכותו לצורך מתן אישור לתחילת העבודה וההצטיידות ומבקרים מהמשרד המגיעים לבית הספר ומעריכים את האתר הבית ספרי, את התוכניות, את קצב ההצטיידות ואיכות הציוד וכד'.

לאחר כל הטוב והשפע הזה, שהוא באמת נדיר בתהליך של הכנסת תוכניות חדשות למערכת החינוך – אני רוצה לדבר במיוחד על תפקידו של רכז התקשוב. הגדרת היקף המשרה של הרכז היא 7 ש"ש אך משרתו של הרכז נשארה במסגרת של המערכת הישנה, 7/42 משרה ולא מותאם להיקף המשרה של אופק 7/36 (מבחינה חישובית של ערך שעה  - יוצא ש7 שעות התכנית הישנה הוא שוה ערך לכ-5 שעות הוראה באופק חדש). בתום השנה הראשונה והליווי האינטנסיבי שבית הספר מקבל – בשנה השנייה רוב העבודה מוטלת על כתפי הרכז: עיצוב ואחזקת האתר הבית ספרי, הדרכה פדגוגית של המורים בבניית שיעורים במשך השנה ולקראת שיעור צפייה של המנהלת ו/או המפקח, הדרכת המורים בבניית המרחב הכיתתי, היכן להשקיע יותר – במורים המתקדמים בפיתוח סביבות למידה או במורים המשתרכים מאחור ומביעים התנגדויות לשינוי ? הדרכת המורים במנבסנט – מערכת הניהול הפדגוגי של בית הספר, הפקת תעודות ממוחשבות, הפקת דוחות, היכרות עם כלים חדשים והקמת פרוייקטים בית ספריים מובילים, היענות לדרישות המנהל ולהיענות לדרישות רכזת האשכול, מילוי דוחות ועוד ועוד... איך רכז תקשוב המתוגמל על 5 ש"ש בסה"כ ובנוסף הוא גם מחנך כיתה ועובד משרה מליאה בהוראת תחומי דעת שונים – אמור לחלק את זמנו ולהכניס שינוי כל כך מהותי במערכת? כאן, לדעתי, צריך לערוך חשיבה מחדש ולהסיק מסקנות לשם שיפור בתוכנית, (כפי שנעשה בתחום הטכנולוגי – בפעימה ראשונה איבזרו רק כיתות אם והתעלמו מחדרי הספח וחדרי המורים, כאשר נשמעו התגובות מהשטח, בפעימה שנייה כבר שינו את חישוב האיבזור ואף ערכו השלמות בקרב בתי הספר מפעימה ראשונה).אני באמת חושבת שהצלחת התוכנית בבית הספר, מוטלת על כתפי רכז התקשוב, שהוא דמות המפתח, ובתמיכתו והובלתו של המנהל ברכז ובתוכנית, לכן צריך להגדיל לו את משאב הזמן שהוא מהותי ביותר ומשמעותי ביותר.