תרומת המדיה הדיגיטלית ורשתות חברתיות לילדים עם מוגבלויות

אחד השיעורים בקורס של נעמי פורת וגילה קורץ היה בנושא "התקשוב בחינוך המיוחד". הנתונים שהן הציגו בפנינו היו:

בישראל יש כ-135,000 תלמידים עם צרכים מיוחדים מהגן עד סיום הלימודים, מהם כ- 75,000 משולבים זכאים לשעות שילוב. כ- 60,000 בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות "קטנות".

(הנתונים כוללים את כל סוגי הנכויות נכות פיזית קשה, פיגור ברמות שונות, נכות חושית, הפרעה רגשית והתנהגותית, חולים, ליקויי למידה קשים).

הנתונים לקוחים מהאגף לחינוך מיוחד– משרד החינוך

 

מטרת העל של החינוך המיוחד בישראל הוא טיפוח מרבי של אוטונומיית היחיד, על מנת שיוכל לקיים חיים של איכות בקהילה.

יעדים:

הכנת הלומדים לחיים כאזרחים פעילים ואוטונומיים, תוך הדגשת היבטים של פיתוח כישורי למידה, חשיבה, אוריינות והתמצאות, היבטים של הקניית ערכים, נורמות התנהגות והרגלים, וכן היבטים של העצמה, ושל

חיזוק הדימוי העצמי.

הדרך להשגת היעדים: מתן תמיכות והתאמות על פי הצרכים, כדי לאפשר למידה ורכישת ידע וכישורים להעצמת היכולות, תרומה לאיכות חיים והכנה לתפקוד מיטבי בחברתם ובתרבותם.

http://cms.education.gov.il/educationcms/units/tochniyot_limudim/special/tochniyot/madatechnologia.htm

המחשב הינו חלק ממערך טכנולוגיות סיוע (Assistive technology) המוגדרות ככלים, מוצרים או חפצים שמטרתם לשפר, להגביר ולשמר יכולות תפקודיות של בעלי קשיים, נכויות, מגבלות או לקויות.

לטכנולוגיית סיוע מקום מכובד בהעצמת יכולותיהם ומיומנויותיהם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מאפשרים לא רק לעקוף את הקושי הנובע מהלקות, אלא גם להתקדם תוך כדי שימוש ביכולות החזקות הקיימות אצלו.

 

מצ"ב סרטון Assistive Technology Enabling Dreams המתאר טכנולוגיית סיוע בקרב ילדים בארה"ב.

 

 

 

סקר: כיצד אנשים עם מוגבלויות משתמשים במדיה חברתית במצבי חירום?

 

בדצמבר 2010 התרחשה בכרמל שריפת יער נרחבת הידועה מאז כ"אסון הכרמל". התקשורת עקבה בדריכות ודיווחה על התקדמות השריפה ומאמצי הכיבוי, לצד ביקורת נוקבת על מקבלי ההחלטות ומסקנות מהאסון. בתקופה זו בלט דף הפייסבוק של משטרת ישראל אשר דיווח על ההתפתחויות בזמן אמת וענה על שאלות הגולשים המוטרדים.

כיום, כש 50% מהאוכלוסיה צופה בטלויזיה באינטרנט וגוגל ופייסבוק הם האתרים הפופולריים ביותר בישראל, חשוב לברר האם יכולה מדיה חברתית לשמש ערוץ תקשורת בעת חירום לאוכלוסיה גדולה של אנשים עם מוגבלויות.

 סקר שנערך בארה"ב ע"י "מכון מחקר הנדסת שיקום" בתחום טכנולוגיות אלחוטיות (לסקר: Wireless RERC). הסקר נערך בין אוקטובר 2010 וינואר 2011. יותר מ-1100 אנשים השתתפו בסקר. המגיבים היו בטווח גילאים 18-91 וממוצע 52. בסקר ביקשו לברר כיצד אנשים עם מוגבלויות מקבלים, מאמתים ומעבירים הלאה התראות חירום.

ערוצים לקבלת, אימות ושיתוף התראות ציבוריות בקרב אנשים עם מוגבלויות

על פי הסקר,  אנשים עם מוגבלויות בארה"ב משתמשים בעיקר בשידורי טלויזיה ורדיו לקבלת ואימות התראות חירום (ראו גרף). על אף ש- 63% מהאנשים עם מוגבלויות משתמשים במדיה חברתית, רק כ 22% משתמשים בה ככלי לקבלת מידע במצבי חרום. פייסבוק הינו ערוץ התקשורת הפופולרי ביותר לקבלת ואימות אתראות במדיה חברתית ( ראו טבלה).
 

ערוץ מדיה חברתית	קבלת התראה	אימות התראה
Facebook	12%	9%
Twitter	5%	3%
Listservs	4%	2%
Yahoo!	4%	2%
YouTube	1%	1%

כיצד אנשים עם מוגבלויות משתמשים במדיה חברתית
 

מן הסקר עולה שמחשבים נייחים ונישאים (לפטופים) הם הפלטפורמות הנפוצות ביותר לשימוש במדיה חברתית בקרב אנשים עם מוגבלויות בארה"ב. 41% מהמגיבים דיווחו שהם משתמשים במחשבים נייחים ו-31% במחשבים ניידים למדיה חברתית. רק 22% מהמשיבים דיווחו על שימוש בטלפונים ניידים לתקשורת במדיה חברתית.

בישראל עדיין לא נעשה מחקר בנושא חשוב זה.

מתוך http://www.accessibleplanet.co.il/2012/02/14/socialmedia-and-ec-fordisabled/

 

תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

שילוב המחשבים במערכת החינוך הישראלית החל עוד בשנות השבעים בבתי-ספר תיכוניים בעיקר בתחום מדעי המחשב, ובבתי-ספר יסודיים – באמצעות מערכות של תרגול ואימון. בשנות השמונים הורחבה כמות המחשבים, בעיקר באמצעות יוזמות מקומיות. בשנות התשעים נעשו טכנולוגיות המידע והתקשורת מרכיב משמעותי ונרחב במערכת החינוך הישראלית, במקביל לחידושים טכנולוגיים ולירידה במחירי המחשבים, התשתיות והציוד ההיקפי גובשה תכנית הכוללת הצעות אופרטיביות למחשוב מערכת החינוך במסגרת תכנית המחשוב החמש-שנתית "מחר 98".

שילוב המחשבים בארץ אופיין בתהליכים המאפיינים ארצות תעשייתיות מפותחות. ייחודו של הניסיון הוא בפיתוח תיאוריה של עשייה חינוכית המתבססת על השילוב שבין טכנולוגיה לחינוך. הניסיון הישראלי מלמד שתהליכי שינוי מערכתיים משמעותיים הם תהליכים מורכבים וממושכים. הם אינם יכולים להתחולל בפרק זמן קצר. דרושות לפחות5 שנים לקליטה, להבשלה ולהטמעה של תהליך השינוי של סביבת הלמידה. INSIGT –2008))

בשנת 2010 חשף שר החינוך, מר גדעון סער, את "תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21" בפני ועדת החינוך בכנסת.

התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הינו מהלך שמטרתו להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של  טכנולוגיית  מידע ותקשורת Information and Communication Technology-ICT)).

 

פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.

 

מבנה התכנית

התכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה 21 היא תכנית רב שנתית  ובתי הספר מתוכננים להיכנס למהלך  - בכמה שלבים ותצורות.

 

·         תצורה בסיסית לבתי ספר מסופקים מחשבים ניידים למורים ועמדה בסיסית בכל כיתה  )מקרן, אמצעי החשכה, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט( צוות ההוראה בבית הספר מלווה בהשתלמות והדרכה;  בית הספר מקבל תקציב שוטף להפעלה הכולל תקציבי חיבור לאינטרנט, לספקי תוכן ותקציב לתחזוקה.

 

·         תצורה מתקדמת בנוסף לתצורה הבסיסית,  משרד החינוך מסבסד רכישת מחשבים ניידים ביחס של  1:5 לתלמידים,  כולל עגלות טעינה למחשבים הניידים.

 

בשלב הראשון,  בשנים תשע"א תשע"ב,  שולבו בתכנית כ 200 בתי ספר יסודיים במחוזות צפון,  דרום, ירושלים,  העיר לוד בתצורה בסיסית, ביניהם גם בית הספר בו אני מלמדת ומתפקדת כרכזת תקשוב, בית ספר "דוד אלעזר" בקרית-גת,   ועוד כ -  100 בתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ בתצורה מתקדמת )בתי -ספר מדגימים ומחקר מבוקר). בנוסף לאלה,  עוד כ 100 - בתי ספר שולבו בתכנית ממחוזות נוספים על פי קול קורא שפורסם המחוזות העיר ירושלים, חיפה,  מרכז ותל אביב.

 

הרציונל של התחלה בבתי ספר יסודיים הוא שכיום יש כיסוי רחב יותר של תכניות הלימוד לבית הספר היסודי, מבחינת חומרי לימוד דיגיטליים,  מאשר לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות.  בנוסף ההתקדמות על פי סוג שכבות הגיל מקלה    עלבניית מנגנוני היישום.

 

הרציונל של התחלה בפריפריה הגיאוגרפית הוא לתת עדיפות לאזורים חלשים יחסית מבחינה כלכלית, ובכך יש בתכנית משום צדק חברתי ופוטנציאל לצמצום פער חברתי ודיגיטלי.

 

במסגרת התכנית נבנו  בבתי הספר התשתיות הנדרשות כדי להפוך את בתי הספר לארגונים מתוקשבים ואת צוות ההוראה לכזה שיודע להשתמש ביתרונות התקשוב לטובת שיפור התהליך החינוכי.  (משרד החינוך, 2011)

 

 עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה

 

1. הכנת בוגרי המערכת למאה ה - 21  - הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים: שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. דרכי חשיבה, דרכי עבודה (אוריינות תקשורת;  שיתוף פעולה -עבודה בצוות), אמצעי עבודה  )אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה), חיים בעולמנו ) אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית;  מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית) .

 

2. מענה לשונות בין תלמידים – מתן מענה למציאות חינוכית בה לומדים רבים בכתה, בעלי מגוון כישורים ויכולות באמצעות טכנולוגיית מידע ותקשורת. 

 

3. הוראה-למידה שיתופית - כישורי שיתופיות, שהם מיומנויות בינאישית  לעבודה משותפת, קבלה ונתינה, התנהגות ערכית בינאישית, היא היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי. על מערכת החינוך  ליישם שיטות הוראה-למידה המושתתות על שיתופיות ועבודת צוות כחלק מרכזי בלמידה העדכנית. טכנולוגיית השיתוף קבוצתי-חברתי היא כלי הכרחי בהנחלת מיומנויות אלה, שרבות מהן ייחודיות לעידן הדיגיטאלי, שהפך למרכז חייו של כל אזרח. הנחלת מיומנויות תקשורת, ושילוב אינטראקציה באופן שגור של לומד-חומר, לומד עם לומדים  אחרים ולומד –מורה.

 

4. הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר (קונסטרוקטיביזם), אוריינות מידע ואוריינות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הם מרכז כישורי הלומד במאה ה- 21, שיש לפתחם ולהנחילם.

 

5. הנעה ללמידה – כדי להעלות את המוטיבציה ללמידה יש להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד ואוטנטי בחיי הלומדים: לשלב קודם כל את טכנולוגית המידע והתקשורת, המצויה ומעצבת את הסביבה האוטנטית בה מצויים הלומדים, ובכך לגרום להפיכת העולם החינוכי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים, כשהתנהלות חייהם הפרטיים היא המשך טבעי ואוטנטי של התנהלות הלמידה בקבוצת הלמידה. (צפונט, 2011)

 

6. ניהול למידה, משוב, הערכה, בקרה - כל פעילויות בקרה, הערכה וניהול מוסבות כיום לכלים דיגיטאליים: התנהלות בפורטל חינוכי בית ספרי הכולל: מרחב פדגוגי, מרחב ארגוני-מוסדי, מרחב חברתי ומרחב אישי. ניהול מבחנים, מאגרי חומר לימודי ופעילויות לימודיות במרחב המקוון . הערכה מקוונת: מיפויי תלמידים, הערכה, מעקב בקרה אחר התקדמות הישגי התלמידים. הפקת דוחות בקרה בזמן אמת בראיית של תלמיד ובחתכים של כיתה. תיק תלמיד דיגיטלי (מנוהל ע"י המורה) הכולל את כל מסמכיו, עבודות, תעודות, תיעוד הלמידה של כל לומד, תיעוד התפתחות הלומד, תיעוד משובי מורה. ניהול למידת התלמיד באמצעות סביבות מקוונות של תלמידים- "מחברת דיגיטלית", פורטפוליו דיגיטלי, ארכיון עבודות, מטלות וכד'. תעודות ממוחשבות, רישום מעקב ארגוני אחר תלמידים (מנב"ס). הערכה דינמית באמצעות כלים מקוונים ייעודיים: הערכת המיומנויות החדשות הנדרשות והנרכשות (כמו אוריינות ICT) , עדכון מתמיד של דרכי הערכה משימות ביצוע, פעילויות מקוונות, תוצרי הבניית ידע של תלמידים וכיו"ב. (משרד החינוך 2011)

 

אחד המחסומים העיקריים להטמעת תכנית התקשוב  בבתי הספר הוא זמן ההתפתחות המקצועית הנדרש ממורים. למורים לא ניתן זמן להתפתחות מקצועית מתוקשבת בזמן הלימודים, והם נדרשים לכך אחרי שעות הלימודים. הציפייה מהמורה היא שהוא יקדיש זמן להשתלמויות מקצועיות לאחר שעות הלימוד, אולם אחרי שעות ההוראה המורים מצויים במצב של עייפות וחוסר אנרגיה, במיוחד לאחר הכניסה של בתי הספר לתכנית "אופק חדש".  אחת ההצעות המועלות כיום בארצות הברית היא לאפשר למורים לעבור את ההתפתחות המקצועית שלהם קרי, ההשתלמויות, כחלק מתכנית ההוראה שלהם בבית הספר. מ  ה שקרה אצלנו בבית הספר הוא שהמורים קיבלו השתלמות של 30 ש"ש בשנה הראשונה של יישום התוכנית, על מנת לחשוף בפניהם את עיקרי התכנית ולהעניק להם את החוויה וההתנסות של בניית שיעור מתוקשב , כל זאת ללא התייחסות לפערים הדיגיטליים  והתפיסתיים בין המורים ולמקום האישי בו כל אחד נמצא ובזה הסתכמה הכשרתם. שאר העבודה והליווי הוטלו על רכזת התקשוב שצריכה להשלים פערים וללוות 40 מורים ולסייע להם בכל הקשור לשינוי תפיסות ועמדות בנוגע להכנסת פדגוגגיה חדשנית, תמיכה פדגוגית וטכנית וכו'.

 

בעיה נוספת היא  שמיומנויות המאה ה-21 באות לידי ביטוי במטלות החקר של תלמידים בסביבה מתוקשבת, אך  אינן מיוצגות במערך הבחינות. חוט השני המאפיין כמעט את כל תכניות התקשוב הלאומיות בעולם הוא העדר התיאום בין הגורמים במשרדי החינוך היוזמים את התכניות לבין הגורמים במשרד האחראיים לפדגוגיה, להערכה ולהכשרת המורים.

בדו"ח  מבקר המדינה לשנת 2011 נכתב כי לנוכח השימוש ההולך וגובר במחשבים ובתקשורת הממוחשבת, נדרשים בוגרי מערכת החינוך במאה ה - 21 להיות בעלי מיומנויות בתחום התקשוב. בחודשים נובמבר 2010 עד אוגוסט 2011 בדק משרד מבקר המדינה לסירוגין כמה היבטים של תקשוב מערכת החינוך בישראל. (לינדנשטראוס (2012))

מבחינת הצטיידות, מבקר המדינה ממליץ למשרד החינוך לפעול באופן מערכתי וכלל-ארצי להטמעת התקשוב

 

 בהוראה ובלמידה, להשלים את המחסור במחשבים לתלמידים בבתי הספר בארץ וכן לחדש את מצאי המחשבים

 

כדי שבבתי הספר יוצבו מחשבים שניתן לבצע באמצעותם את המשימות שהמשרד מבקש להטיל על התלמידים.

 

פעולות אלה דרושות כדי שתהיה תשתית להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים. עוד על המשרד לפעול לצמצום

 

הפערים המשמעותיים בין בתי הספר בארץ מבחינת תשתיות המחשבים, שפוגעים בעיקר באוכלוסיות החלשות. ׁׂ

 

(לינדנשטראוס (2012))

 

כמו-כן עולה כי מורים רבים עדיין זקוקים לתמיכה בתחום התקשוב, ותהליך הכשרתם מחייב דיפרנציאציה

בהתאם לתחומי שילוב התקשוב ולצורכי המורה. אולם הפעלת החדשנות והכשרת צוות המורים איננה חייבת להיות רחבת-היקף או לכלול בהכרח את כלל צוות בית-הספר. גם לזה המענה הוא חלקי. ישנה רכזת התקשוב הנדרשת לתת מענה מעמיק ל-40 מורים ב-7 ש"ש. 

 

תמונת המצב היום בבית ספרי היא שרוב המורות  מקיימות שיעורים מתוקשבים, לפחות פעם אחת בשבוע למקצוע. ישנן מורות המשלבות תקשוב בכל שיעור ושיעור. הן מבקשות כל הזמן עזרה  והדרכה. הן שואפות לקיים שיעורים יותר מתוקשבים  במשך השבוע. לאור כך שאין לנו אמצעי קצה שנותן מענה לעבודת התלמידים - רוב השיעורים מתקיימים בכיתת האם מול מסך ומקרן. הן מצפות בקוצר רוח ליום בו הן תוכלנה למלא את תפקידן גם בסעיפים הנוגעים להכשרת התלמיד למאה ה-21 בהקניית מיומנויות עבודה מול מחשב, מה שנעשה גם היום אך במינון קטן מהנדרש (חדר מחשבים אחד המשמש 560 תלמידים - 19 כיתות. בממוצע שעה שבועית לכיתה, עבודה בזוגות)

 אין ספק כי תכנית התקשוב הלאומית נתנה "פוש" רציני להובלת תהליך השינוי התקשובי והכנסת "פדגוגיה חדשנית" לבית ספרי, אך עוד ארוכה הדרך לממש את כל יעדיה....

 

רשימת מקורות

 

1. לינדנשטראוס, מ. (2012) , דו"ח ביקורת 62 , ירושלים מאי 2012  אוחזר 6/5/12 :    www.mevaker.gov.il

 

 

2. מלמד, ע' ( 2000 ) .דו"ח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך. משרד החינוך.

 

             מנהל למדע ולטכנולוגיה. ( 1998 ). תכנית התקשוב. אוחזר ב- 12 אוקטובר 2000 , מתוך מדינת  

 

             ישראל, משרד החינוך מנהל למדע ולטכנולוגיה.

 

www.atarnet.net/nodewebimages/17416/Files/מדיניות%20התקשוב%20-.doc

 

3. משרד החינוך,( 2011). התאמת מערכת החינוך למאה ה-21

 

http://cms.education.gov.il/EducationCms/UNITS/MadaTech/Templates/RegularText.aspx?NRMODE=Published&NRNODEGUID=%7bDC882D7F-84DF-46A0-B3A4-C180303B36A6%7d&NRORIGINALURL=%2fEducationCMS%2fUnits%2fMadaTech%2fhatamat_marechet_21%2fmeyda_vepirsumim%2f&NRCACHEHINT=NoModifyGuest#h1

 

 

4.   צפונט, תכנית התקשוב במערכת החינוך בתשע"א   אוגוסט 2010

 

http://sites.google.com/a/tzafonet.org.il/tikshov/tikshovlomi

 

5.   INSIGHT, observatory for new technologies and education, Israel , Last updated: 2007; Last revised: JULY 2008, Contact: : Ministry of Education Science and Technology Administration

 

http://insight.eun.org/ww/en/pub/insight/misc/country_report.cfm?fuseaction=home.view_report&country=9298