הרחשים בכיתת הלימוד שלנו לתואר שני וההתנהלות המלווה אותי בחודש האחרון, מלווים בלחץ רב. המשפחה! לחץ של עבודה! לחץ של לימודים! לחץ של מבחנים ועבודות הגשה! לעמוד בסטנדרטים שלנו! לא לוותר! פרפקציוניזם ! לרצות את כולם!
החלטתי לכתוב הפעם על תופעה נילווית לתפקידי כרכזת תקשוב ומורה מובילה בצוות. תופעת הלחץ ניכרת בתפקיד זה משום שהאדם שמתפקד כרכז תקשוב ומדריך בית ספרי אמור לספק פתרונות לכל בעייה - כאן ועכשיו! בנוסף להיותו מורה מן השורה, שנכנס ללמד בכיתות, עליו להיות בו-זמנית גורם מקשר בין המורים, להנהלה, לטכנאי, לתחזוקה שוטפת של תקלות במחשבים, לתוכניות לימודים, להכנסת פדגוגיה חדשה, למעקב,עבודה רבה מהבית גם בשעות המוגדרות כשעות משפחה, עבודה בשעות הקטנות של הלילה המובילות לחוסר שינה תמידי ועוד ועוד....
איך עושים זאת מבלי לפגוע למירקם העדין של להקדיש תשומת לב לכל האנשים הסובבים אותנו? כיצד ניתן להפחית לחצים ולתפקד בצורה יעילה יותר? מצאתי סיפור שאהבתי ורציתי לשתף אתכם:
הסיפור על עץ הצרות
מכונית השברולט ההדורה החליקה אל תוך הלילה. איש העסקים שנהג בה הפך במחשבותיו בשביעות רצון. זה היה יום טוב לעסקים. לפתע, השמיע מנוע המכונית רעש מוזר, לאחריו פיצוץ קטן והמנוע נדם בעוד הנהג המופתע מנווט לשולי הכביש הצר. זו הייתה דרך כפרית בלב איזור נידח.
הוא ניגש לפתוח את מכסה המנוע והתבונן פנימה. אחרי כמה שניות הבין שאין לו מושג. הוא מעולם לא צריך היה לטפל במנוע של רכב. אחרי כמה דקות של צער על הזמן ההולך לאיבוד ותחושה של חוסר ישע הופיע מעבר לעיקול הדרך טנדר ישן, מקרטע באיטיות ובהתמדה. איש העסקים, מבויש משהו, סימן בידו לנהג לעצור. הטנדר עצר מאחוריו בשולי הדרך ומתוך תא הנהג הזדקף באיטיות אדם מבוגר שניכר היה עליו שעמל קשה במשך כל היום. הוא ניגש אל הנהג וחייך בחביבות "תיתן לי להציץ פנימה?" "בשמחה" ענה איש העסקים "אין לי מושג מה עושים עם כל החוטים, הצינורות והלכלוך".
הפועל המבוגר רכן מעל המנוע הדומם, משך פה, בדק שם וניגש לרכבו כדי להביא משם ארגז כלים. אחרי חמש עשרה דקות עבודה היה המנוע מוכן לפעולה. "כמה אני צריך לשלם לך?" שאל איש העסקים. "אינך צריך לשלם לי דבר, שמחתי לעזור" נענה. "אבל אתה נראה כל כך יגע, אני מניח שהינך עובד בעבודת כפיים קשה, עצרת בדרכך הבייתה כדי לעזור לי, לקחתי זמן מזמנך, אני מבקש לשלם לך עבור העבודה שביצעת. הרי לא היית חייב לעזור לי" אמר איש העסקים.
"עזרתי לך מרצוני ומשום שגם אתה נראה כמי שעבר עליו יום ארוך אני מזמין אותך לנוח שעה קלה בביתי בטרם תמשיך בדרכך. אני מבקש שתעתר להזמנתי". איש העסקים נסע בעקבותיו והם הגיעו לבית איכרים קטן. בדרך אל הבית, לאורך השביל, סיפרו זה לזה קצת על שפקד אותם במשך היום. הפועל נראה יגע מאוד ודיבר באיטיות. קצת לפני שהגיעו לדלת הכניסה לבית פנה אל צד השביל וליטף בשתי ידיו הכבדות עץ קטן שעמד בצד הדלת. מיד אחר כך פתח את הדלת ונכנס פנימה במרץ כשהוא קורא בקול גדול וצוהל לבני משפחתו. ילידיו רצו אליו לחבקו ואישתו, לאחר שניגבה את ידיה מן המלאכה שעסקה בה באותו רגע התקרבה אליהם בחיוך ובמאור עיניים. האורח הוזמן פנימה והוצע לו משקה משיב נפש. הם ישבו בבית כחמש עשרה דקות ואז לייוה המארח את אורחו לרגע למכוניתו.
כשנסגרה הדלת מאחוריהם פנה איש העסקים לפועל ואמר לו "ראיתי מה עשית לפני שנכנסת. ליטפת את העץ הזה ופתאום חל בך שינוי אדיר. כל עייפות היום התנערה מעליך כלא היית והקמטים החרוצים בפניך החליקו. ענן הדאגה והיגעות שרבץ מעל עיניך נעלם. אתה יכול להסביר לי מהו העץ המיוחד הזה?"
"אה" חייך הפועל, "זהו עץ הצרות שלי. בכל ערב, כשאני שב הבייתה מעבודת יומי אני נושא עמי את כל צרות היום ? מכשירים שהתקלקלו, אנשים שהתרעמו, עייפות, ניירת ? משא כבד מאוד. אבל כל אותן צרות אינן צריכות להעיב על חיי משפחתי הקטנה. הן אינן יכולות להביא לנו תועלת אלא בעיקר צער. לכן, כל ערב, לפני שאני נכנס הבייתה אני תולה את הצרות שלי על העץ הקטן ונכנס פנימה נקי".
"זה נפלא" אמר איש העסקים בהתפעלות "זה עובד?" "ודאי" השיב לו הפועל "לא רק שהעץ נושא את צרותיי במשך הלילה אלא גם שבבוקר, כשאני יוצא שוב לעבודה, איכשהו הצרות נראות קטנות ומכווצות יותר..."
(לימור שיפוני The Story Telling Company Inc מספרת סיפורים בכל מדיום)
ולמי שהשתכנע, אני מוסיפה 7 דרכים יעילות להפחתת לחצים. מומלץ מאוד להיעזר בהן ברגעי לחץ ול"תחזוקה שוטפת".
- הפכו את הלחץ לידיד קרוב. יש בלחץ גם משהו מועיל מאוד. התגובה הטבעית שלנו ללחץ היא אחת משתיים ? התעצמות או התקפלות. השתמשו בלחץ בחכמה והיפכו אותו לשותף. ברגע שזה חשוב באמת אפשר להשתמש בתחושת הלחץ כדי להפגין ביצועים ממוקדים וטובים יותר.
- לחץ מדבק. אנשים לחוצים מפזרים לחץ סביבם ותוך זמן קצר הם מדביקים גם את הסביבה. אם אתם מזהים בחייכם אנשים המייצרים לחץ דרך קבע, הגבילו את התקשורת שלכם איתם.
- העתיקו התמודדות נכונה עם לחץ מאנשים אחרים. במצבי לחץ, יש גם כאלה המסוגלים להתמודד בשלווה יחסית. הם לא מתכחשים או נסגרים אלא נראה שהם יודעים כיצד לנהל את ההתמודדות. לימדו מהם, קחו עצות, שאלו אותם כיצד הם עושים זאת.
- נשימה. נשימה עמוקה יכולה להטות תוך דקה את המצב הגופני שלכם. שאפו אויר לאט, החזיקו בו כמה שאתם יכולים ואז נישפו לאט. כמה נשימות כאלה הן מתנה עצומה למוח.
- רכבת המחשבות. רבים מאיתנו מתמחים ביצירת לחץ בתוך עצמם. הם יוצרים רכבת מחשבות של "אם" ו"אולי" ורצים קדימה בסרט שהם יוצרים בראש עד לתחנה סופית שיוצרת תמונה מפחידה ותהומית. הרי רוב הדברים הללו לא באמת יקרו אז למה לדאוג בקשר אליהם? עצרו את רכבת המחשבות כבר בתחנה הראשונה, אל תניחו לה להתגלגל קדימה. שאלו את עצמכם "ייתכן שמשהו ישתבש. מה אני יכול לעשות כדי למנוע זאת?"
- לימדו מה "מפעיל" אתכם. מתי אתם נכנסים ללחץ? האם יש מצבים אופייניים לכך? רגעים מסויימים? התנהגויות של אחרים? הכינו רשימה ודייקו ככל האפשר בתיאור. "פחד קהל" הוא דוגמה למצב שמכניס אנשים ללחץ אבל האם כל במה? כל קהל? כל תחום? אם חסרה לכם מיומנות מסויימת או שאתם צריכים תמיכה או משאבים, השיגו אותם. חוץ מזה, יכול להיות שאתם שותים יותר מדי קפה...
- אוכל, שתיה, שמחה. חוסר שינה, תזונה לקויה, חוסר תנועה ? כל אלה מביאים על הגוף והנפש לחץ וחורבן. כולנו יודעים זאת אבל נוטים להתעלם.
המאמר הזה מכניס אתכם ללחץ? זה נראה לכם כמו המון עבודה? בחרו טכניקה אחת ולימדו אותה על פני חודש שלם.
אשמח אם תנסו ותשתפו אותי....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה