התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 - הרהורי רכזת תקשוב

תוכנית התקשוב הלאומית והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 פועלת בבית ספרנו כבר יותר משנתיים. אנחנו, בעצם, מהפעימה הראשונה של התוכנית ובית ספרנו נחשב פורץ דרך בתחום התקשוב.

                                     

מנקודת מבט של רכזת תקשוב שמלווה את התוכנית הלכה למעשה מתחילתה, אני יכולה להעיד שזו הפעם הראשונה שניכר שיש מישהו למעלה שמבין היטב את צרכי השטח והפעם הבינו את 4 המרכיבים שישפיעו על הצלחת או נפילת הפרוייקט: התאמת תוכניות הלימודים, פיתוח מקצועי של עובדי הוראה, תכנים דיגיטליים, תשתיות  ותחזוקה.  בתכנית יש מענה מבחינה טכנולוגית, תשתיות ותחזוקה –השקעה בטכנולוגיה חדישה, הצטיידות של כל מורה במחשב נישא איכותי, הצטיידות כיתות ברשת אלחוטית, מסך, מקרן ורמקולים איכותיים, וחשוב לא פחות, איש טכני שמלווה ותומך בציוד (רבע משרה – 10 ש"ש – דבר שמעולם לא תוקצב בשום תכנית תקשובית קודמת) מבחינה פדגוגית – מינוי של רכז תקשוב בית ספרי והקצבת 7 ש"ש לתפקיד, הכשרת צוות המורים בהשתלמות בית ספרית המציגה את התוכנית בפני הצוות כולו, כאשר המנהל ורכז התקשוב משתלמים מראש בהשתלמויות מקדימות על מנת שהם יהיו בעלי הידע וחלק מהצוות של המדריכים בהשתלמות, וכמו כן, הרכז מקבל ליווי צמוד של רכז אשכול המדריך כמה בתי ספר במקביל ומגיע להדרכת הרכז, עוזר ותומך לו בהטמעת התוכנית מול המורים, המנהל, משרד החינוך, הרשות, הטכנאי פעם בשבוע. מבחינת תוכן – בשנה הראשונה - בניית תוכניות לימודיות בארבעת מקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית, שפה ומדעים. בשנה השניה נוסף מקצוע ליבה נוסף – מולדת וג"ג. ליווי פדגוגי של מדריכים חיצוניים במקצועות הליבה בבניית תוכנית התקשוב של המקצוע. מבחינת הערכה – מפגש עם ועדה מקצועית ממשרד החינוך ומהמחוז המעריך את תוכניות בית הספר והיערכותו לצורך מתן אישור לתחילת העבודה וההצטיידות ומבקרים מהמשרד המגיעים לבית הספר ומעריכים את האתר הבית ספרי, את התוכניות, את קצב ההצטיידות ואיכות הציוד וכד'.

לאחר כל הטוב והשפע הזה, שהוא באמת נדיר בתהליך של הכנסת תוכניות חדשות למערכת החינוך – אני רוצה לדבר במיוחד על תפקידו של רכז התקשוב. הגדרת היקף המשרה של הרכז היא 7 ש"ש אך משרתו של הרכז נשארה במסגרת של המערכת הישנה, 7/42 משרה ולא מותאם להיקף המשרה של אופק 7/36 (מבחינה חישובית של ערך שעה  - יוצא ש7 שעות התכנית הישנה הוא שוה ערך לכ-5 שעות הוראה באופק חדש). בתום השנה הראשונה והליווי האינטנסיבי שבית הספר מקבל – בשנה השנייה רוב העבודה מוטלת על כתפי הרכז: עיצוב ואחזקת האתר הבית ספרי, הדרכה פדגוגית של המורים בבניית שיעורים במשך השנה ולקראת שיעור צפייה של המנהלת ו/או המפקח, הדרכת המורים בבניית המרחב הכיתתי, היכן להשקיע יותר – במורים המתקדמים בפיתוח סביבות למידה או במורים המשתרכים מאחור ומביעים התנגדויות לשינוי ? הדרכת המורים במנבסנט – מערכת הניהול הפדגוגי של בית הספר, הפקת תעודות ממוחשבות, הפקת דוחות, היכרות עם כלים חדשים והקמת פרוייקטים בית ספריים מובילים, היענות לדרישות המנהל ולהיענות לדרישות רכזת האשכול, מילוי דוחות ועוד ועוד... איך רכז תקשוב המתוגמל על 5 ש"ש בסה"כ ובנוסף הוא גם מחנך כיתה ועובד משרה מליאה בהוראת תחומי דעת שונים – אמור לחלק את זמנו ולהכניס שינוי כל כך מהותי במערכת? כאן, לדעתי, צריך לערוך חשיבה מחדש ולהסיק מסקנות לשם שיפור בתוכנית, (כפי שנעשה בתחום הטכנולוגי – בפעימה ראשונה איבזרו רק כיתות אם והתעלמו מחדרי הספח וחדרי המורים, כאשר נשמעו התגובות מהשטח, בפעימה שנייה כבר שינו את חישוב האיבזור ואף ערכו השלמות בקרב בתי הספר מפעימה ראשונה).אני באמת חושבת שהצלחת התוכנית בבית הספר, מוטלת על כתפי רכז התקשוב, שהוא דמות המפתח, ובתמיכתו והובלתו של המנהל ברכז ובתוכנית, לכן צריך להגדיל לו את משאב הזמן שהוא מהותי ביותר ומשמעותי ביותר.

הפורום כסביבת למידה - חלק ב'

הפורום כסביבת למידה - חלק ב'

ברשת האינטרנט ניתן למצוא מדריכים רבים, ביניהם גם מדריכים לעבודה בסביבת הפורום.
לפניכם שיעור שפרסמה גילה קורץ בנושא הפורום הלימודי. שווה לצפות!

 

בסביבת הפורום המורה והתלמידים לכאורה שווים מבחינת אפשרות תרומתם לדיון המתפתח. עם זאת, יש להדגיש כי למורה תפקיד מרכזי בהצלחת הפורום הלימודי. עליו לנווט, ללוות ולתעל את הדיון בהתאם ליעדים ההוראתיים אותם נועד הפורום הלימודי לשרת.

המלצות לשילוב הפורום בהוראה: (דוד חן וגילה קורץ, 2010)

• קביעת נושא לדיון –  מומלץ לבחור בנושא ברור וממוקד.
• אין לבחור נושא שתשובות יכולות להסתכם ב"כן" או "לא".
• קביעת משך זמן הפעילות – מומלץ להגביל את משך תקופת הדיון.
• הגדרה ברורה של יעד הדיון  - לפרט את מטרות הדיון.
• הבהרת חובות המנחה – בהתייחס לליווי והנחיות הדיון.
• הבהרת חובות המשתתפים –  קביעת מספר תגובות לחברים
• תוצרים צפויים מהדיון – מה ניתן לצפות לאחר שהסתיים הדיון ? מסקנה/עמדה שנדרש להגיע בסיום הדיון
• קביעת כללי השיח -  מומלץ להבהיר מהם כללי השיח המקוון.

השפעת הפורום על ההוראה:

על פי מחקר שהתקיים בנושא הפורום המתוקשב בחינוך הגבוה הגיעו החוקרות למסקנות הבאות:

(מנוחה בירנבוים ורוז א. פלדמן , אוניברסיטת תל אביב)

• שינוי פדגוגי – תפקיד המורה והתלמיד השתנו. התלמיד לוקח אחריות והמורה הופך למסייע ללמידתו וכן לומד מתלמידו.
• סיפוק אישי – מצאו עניין חדש בהוראה, הערכתם העצמית גברה, מודעות וביקורת אישית גבוהה יותר.
• שינוי תפיסתי – הכרות טובה יותר עם התלמידים, ההוראה הפכה לממוקדת יותר בתלמיד, אמונתם גברה ביכולת התלמידים להתמודד באופן עצמאי עם החומר.

שיפור מיומנויות למידה באמצעות הפורום:

מיומנויות קוגניטיביות – חשיבה ביקורתית, מיזוג ממקורות שונים, הרחבה והעמקה, הבעה בכתב.

מיומנויות מטה-קוגניטיביות – מודעות עצמית, מודעות לאופן הלמידה, הערכת הלמידה.

ניהול משאבים – ניהול זמן, שימוש במחשב, חיפוש וארגון זמן.

מיומנויות חברתיות/ תקשורת בין אישית – תקשורת, עבודה שיתופית,  שיתוף במידע ובמחשבות , מתן משוב בונה, מודעות לסגנונות שונים.

איכויות לומד ולמידה – הפורום תרם לשיפור: מחויבות, אחריות, מעורבות, פתיחות, העזה, התייחסות רצינית, למידה פעילה, דיונים מעמיקים.

  מוטיבציה ואפיסטמולוגיה – שימוש בפורום מפחיתה חרדה , מדרבנת למידה, מעלה את הביטחון    
 העצמי אצל תלמידים שלא נוהגים להשתתף בדיונים פנים אל פנים.

חסרונות הלמידה בפורום:

יעילות – נדרשת השקעת בזמן גדולה הן מהמורה והן מהתלמיד. קשיים ובעיות תקשורת מהווים מגבלה בנגישות לחלק מהתלמידים.
איכות הלמידה – הדיון בפורום מגדיל את הקיטוב בין תלמידים חלשים לטובים.
טבע המדיום – חסר הממד שקיים במפגש פנים אל פנים (שפת גוף).
השתתפות התלמידים – חלק מהתלמידים אינם משתתפים עקב שימוש בסביבת למידה חדשה שדורשת זמן להסתגלות.

מסקנות המחקר:

על מנת לטפח קהילת לומדים לא די בהכנסת הפורום המתוקשב לשימוש.
טיפוח קהילה מצריכה שינוי בתפיסה של תפקיד המורה והתלמידים, דרוש שינוי גורף בתרבות ההוראה-למידה-הערכה שינוי המעוגן בגישה הקונסטרוקטיביסטית לגבי ידע וידיעה המתאים ליעדי ההוראה בחינוך הגבוה העידן הידע (טיפוח מומחים שמסוגלים ליצור, ליישם ולהפיץ ידע, פיתוח כישורים להכוונה עצמית בלמידה ועוד).

רשימת מקורות מידע:

1. ד"ר גזית,א'. שגיא,ז'. שגב,ל' (תש"ס). פורום מקוון במסגרת הקורס: "חלופות בהערכת השגים". פורסם בפורטל מדע וטכנולוגיה -  משרד החינוך , אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך

http://www.amalnet.k12.il/madatec/articles/meafienim.asp#meafienim  

2. בירנבוים,מ'. פלדמן,ר' (2002). הפורום המתוקשב החינוך הגבוה. על הגובה, 1, אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך

http://alhagova.colman.ac.il/Issues/issue1/article,813/

3. חן ד' וקורץ ג' (2011). שילוב אינטרנט בהוראה : המדריך המעשי (בדפוס). אור יהודה: המרכז ללימודים אקדמיים.

4. ד"ר קרומהולץ,נ' קונסטרוקטיביזם - תיאורית למידה ופילוסופיה חינוכית ויישומה בסביבת "מדיה+". אוחזר ב-21 בדצמבר, 2011 מתוך

http://web.macam.ac.il/~tamil/hadracha/construkt.htm



הפורום כסביבת למידה - חלק א'

הפורום כסביבת למידה

במסגרת הקורס "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר" בהנחיית ד"ר שרה שדה נתבקשנו לבנות השתלמות/סדנה  למורים. חברותיי לקבוצה: מירי כהן, אורלי משה, חגית מנשה ושרון סטר ואנוכי (להלן, "קבוצת התיקשוביסטיות") בחרנו להתמקד בנושא: "הוראה ולמידה דיאלוגית דרך הפורום הלימודי".

הרציונאל שהנחה אותנו בעבודתנו הוא כי לאור השינויים התרבותיים הגלובאליים בעולם ולאור התנודות המגמתיות במשק כתוצאה משינויים אלו, הושפעה גם מדיניות משרד החינוך, ועקב כך נוצרה תכנית התקשוב הלאומית, שמטרתה העיקרית היא אדפטציה לשינויים העולמיים והתאמת מערכת החינוך, הפדגוגיה ותפיסת המורים את תפקידם, את ההוראה, בעזרת תכנית התקשוב הלאומית – התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. שינויים אלו הם איטיים, מערכתיים, אמורים לגעת בכל חלקי המערכת וליצור אינטגרציה של "חיה" חדשה, דהיינו מערכת הוראה -  למידה  - הערכה אחרת, שונה, חדשנית, משופרת, רציפה המהווה המשכיות והמותאמת לעולם הלומד מחוץ לכותלי בית הספר ובתוכו. סדנה זו נבנתה כדי להוות "טעימה" לשיעורים חדשניים, אחרים, וכפי שכבר נאמר נושאה הוא "הוראה ולמידה דיאלוגית באמצעות הפורום הלימודי".

אבל כדי להפוך את הפורום לסביבה של הוראה/למידה חקרנו תחילה את הכלי.

אז מהו הפורום?

הפורום הוא סביבה ממוחשבת, מבוססת טקסט, שפותחה במטרה לתמוך בלמידה שיתופית אינטראקטיבית סביב נושא משותף, ניתנת לתיעוד (Harasim, 1989)

מסגרת הלמידה בפורום מאופיינת על ידי מספר גורמים:

·       סביבת עבודה מבוססת טקסט/אודיו - ויזואליים

·       מרחב פעולה חופשי מבחינות רבות: זמן, מקום, מספר כניסות, אורך ההודעה

·       תיעוד והצגה של כל ההודעות בפורום

·       פורום כ"דיון מתמשך" מאפשר זמן לחשיבה ורפלקציה

·       אפשרות תגובת שרשרת בין ההודעות

·       חשיבה מסתעפת ובניית ידע תוך אינטראקציות למידה משמעותיות – שיתוף עמיתים.

חשיבות ההקשר החברתי על פי הגישות הקונסטרוקטיביסטיות של הלמידה באה בהם לידי ביטוי בעקרונות האלה:

1. הלמידה כתופעה חברתית: ההנחה היא שהלמידה ניזונה מאינטראקציות עם אחרים, כך ששינוי קוגניטיבי הוא תוצאה של הפנמה והמרה של מה שנתקלו בו באינטראקציות אלה.

2. הלמידה כתלויית הקשר חברתי-תרבותי :הטענה היא שהידע אינו אוניברסלי ואינו קיים באופן חיצוני ללומד אלא שמרכיביו מבוזרים בין חברי קהילת הלמידה וגיבושו נוצר תוך כדי דיונים ומשא ומתן ביניהם.
3. למידה כהשתתפות: הטענה היא שהלמידה מערבת תהליך של תִרבות לקהילת התמחות באמצעות שולייאוּת קוגניטיבית. דהיינו, ההבנה שמומחיות בתחום דעת מתפתחת על ידי אימוץ דרכי חשיבה וייצוג בעיות שאופייניים לחברי הקהילה.

צורת למידה זו עולה בקנה אחד עם גישות קונסטרקטיביסטיות  חברתיות, לפיהן ידע נבנה בתהליך בין אישי. הפיתוחים הטכנולוגים בתחום התקשוב מאפשרים כיום לייעל את הלמידה השיתופית באמצעות מגוון כלים שאחד מהם הוא הפורום המתוקשב.

שלבי הדיון בקבוצת דיון: החוקרים Garrison et al. (2001)  זיהו ארבעה שלבים בתהליך הדיון:

גירוי לפעילות – בדרך כלל הודעה של המורה המתחילה שירשור חדש.

חקירה – כאן יבואו לידי ביטוי המאפיינים השיתופיים של קבוצת הדיון.
אינטגרציה - המנחה יכול לכוון את המשתתפים לבצע rewind  כדי לסקור את ההצעות שהועלו במהלך הדיון מתחילתו ולבצע מיפוי שיטתי של ההצעות לאחר מכן ניתן ליצור צוותי-עבודה שכל אחד מהם יפתח שירשור משלו כדי לעבד פתרונות שונים או היבטים שונים של הפתרון. השקיפות של התהליך בקבוצת-הדיון מאפשרת להימנע מכפילויות.
פתרון - שלב רפלקטיבי, שבו יתבקשו המשתתפים להעריך את תוצרי עבודתם מבחינת תרומתם לביצוע המשימה ומבחינת יעילות פתרונות הביניים והפתרון הקבוצתי הכולל. שלב זה יהיה משמעותי רק אם יסתיים בבחירת הפתרון המתאים בין כמה פתרונות ובהצעת שיפורים לפתרון הקבוצתי הנבחר.

מהו דיון טוב בקבוצת דיון?

ניתן לומר כי ב"דיון טוב" חייבים להתקיים כל הממדים האלה:

1. ממד השתתפותי- מידת ההשתתפות של חברי קבוצת-הדיון בדיון.
2. ממד חברתי - מידת ההתייחסות של משתתף למשתתפים אחרים, ברמה האישית או הקבוצתית.
3. ממד אינטראקטיבי - כמות וצורת התגובות או ההתייחסות להודעות אחרות.
4. ממד קוגניטיבי - הבהרה, הסקת מסקנות, שיפוט של רעיונות, יישום שיטות וגישות.
5. ממד מטה-קוגניטיבי  - מודעות עצמית, מודעות למצבו של הזולת, מודעות לגישה של הזולת בנוגע למשימה, הערכה מילולית לטיב העבודה של הזולת, בחירה מודעת של אמצעים להתמודדות עם המשימה.

בחלק השני של הרשומה נתייחס לשילוב הפורום בלמידה, השפעותיו על ההוראה, חסרונותיו ויתרונותיו.