יום שישי, 14 בספטמבר 2012

ספרים דיגיטליים - מחזון למעשה

בסימסטר הראשון, בקורס "תקשוב ולמידה" חשפו בפנינו גילה קורץ ונעמי פורת את עולם הספרים הדיגיטליים. הן הציגו בפנינו את דוח Horizon (2011) שהעריך כי ספרים דיגיטאליים ייכנסו לארסנל ההוראה-הלמידה בתוך כשנה או אפילו פחות.  כותבי הדוח מציינים כי קוראי הספרים הדיגיטאליים והאמצעים הניידים  כדוגמת אייפד, אייפון, גאלאקסי ואחרים  מסייעים בהפצת הספרים ותורמים לפופולאריות הגוברת שלהם.
ואכן, תוך פחות משנה הפכו הספרים הדיגיטליים מחזון למציאות אצלנו בבית הספר.בחופש הגדול הגיע לבית ספרנו  "קול קורא" ממשרד החינוך המבשר על פיילוט ראשוני של ספרים דיגיטליים – כל בית ספר העומד בקריטריונים מסויימים, המפורטים במסמך, יכול להגיש מועמדותו לפיילוט.ב"קול קורא" נכתב כי:"הוספת ספרי הלימוד הדיגיטליים מאפשרת התפתחות פרקטיקה של פדגוגיה חדשנית בכיתה, תוך כדי ניצול היתרונות המרכזיים הקיימים בספרי לימוד דיגיטליים דוגמת: 
  • למידה חווייתית - המאפשרת יצירת ידע אצל הלומד, דבר המתאפשר עקב אופיים של משאבי המדיה שהם אינטראקטיביים, מעודדים לפעולה ופועלים על מגוון חושים.
  • עדכניות - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר עדכון בכל עת. חומר למידה עדכני מאפשר ללמידה להיות רלוונטית לעולמו של התלמיד, ומכאן אפקטיבית יותר.
  • עידוד השימוש במיומנויות תקשוב ואוריינות מידע - באופן אינהרנטי לכך שהספר פועל בסביבה מתוקשבת, התלמידים יתנסו באופן שוטף בפעילות בסביבה זאת על כל המשתמע מכך.
  • התאמה אישית - ספר הלימוד הדיגיטלי מאפשר התאמה אישית ברמת הכיתה ואף ברמת התלמיד. המורה יכול לשלב בין ספרי לימוד שונים, להוסיף או לגרוע חומרי למידה ולקבוע את הרצף המתאים לכיתה שלו.
  • מעקב אחרי תהליך הלמידה - בספרי לימוד דיגיטליים ברמה מתקדמת משולב תהליך הלמידה בתוך תוכני הספר, ומאפשר מעקב והיזון חוזר בכל עת למורה ולתלמידים."
 חזרתי לשיעורים של קורס "תקשוב ולמידה" על מנת לרענן זכרוני וידיעותיי בנושא הספרים הדיגיטליים וכדי למצוא תשובות למשמעות הלמידה בסביבה של ספרים דיגיטליים.בקורס דובר על כך כי אחד ההבדלים הבולטים בין ספרים דיגיטליים לספרים מודפסים הוא שספר רגיל בנוי באופן ליניארי ואילו ספר דיגיטלי פועל באופן רשתי, כמו האינטרנט וכמו החשיבה של דור ה"ילידים הדיגיטליים".הסברים נוספים שהוצגו בפנינו בקורס:  - " ספרי לימוד  דיגיטאליים שפותחו במיוחד לסביבת האינטרנט מאופיינים בעושר ויזואלי ובאינטראקטיביות. להערכת חוקרים ספרי לימוד  דיגיטאליים מספקים כלי לימוד חדשני המאפשר למורים ללמד באופן שלא ניתן היה קודם לכן תוך מתן מענה לצרכיי תלמידים בעידן "חברת הידע" (Heider et al, 2009).
- הפרופ' לכלכלה מארק פרי מאוניברסיטת מישיגן טוען כי בשנים הקרובות עתידים ספרי לימוד דיגיטאליים להחליף את ספרי הנייר ולו רק בגלל כי עלותם הפקתם הזולה יותר יחסית לספרי לימוד מנייר (http://mjperry.blogspot.com/2009/09/textbook-prices-have-risen-faster-than.html).
ובישראל, בהודעה לציבור שפרסם  משרד החינוך בחודש ספטמבר 2011 צויין כי"משרד החינוך מבקש להודיע שכחלק מהתכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה- 21" ובמסגרת המהלכים בתחום התוכן הדיגיטאלי החינוכי, הוחלט לצאת למהלך שמטרתו לייצר  בתוך חמש שנים )עד לשנת תשע"ז( חלופה לספרי הלימוד המודפסים, וזאת באמצעות יצירת גרסה דיגיטאלית לספרים אלו. http://www.info.gov.il/LAPAM/PublicAnnouncement/general/sfarim-digitaliim.htm)
 בעניין זה, השבוע צפיתי בכתבה בחדשות על העיר בת-ים שראש העיר שלה, שלומי לחיאני, החליט להפוך את מערכת החינוך בעירו לפורצי דרך בתחום הספרים הדיגיטליים ובשנת הלימודים הקודמת, תשע"ב, נתבקשו תלמידי התיכון, לרכוש טאבלטים במקום ספרי לימוד. בכתבה הוא טען כי הורה הרוכש טאבלט לבנו, נשאר עם עודף מהסכום שהיה נדרש לשלם על כל ספרי הלימוד המסורתיים. בכתבה אף הראו כי התלמידים עובדים בכיתה עם הטאבלטים. הם נראו מרוצים מאוד. אך העניין עלה לכותרות משום שהשנה, תשע"ג, קיבלו ההורים מכתבים בהם מצויין כי על התלמידים לשדרג את הטאבלטים, משום שהטכנולוגיה התקדמה והמכשירים שנרכשו בשנה שחלפה כבר לא נותנים מענה לכל צרכי התלמידים.ההורים פנו לתקשורת והעלו את השאלה: מי צריך לממן את התקדמות הטכנולוגיה? האם בכל שנה יידרשו לשדרג מכשירים? מי אמור לשאת בהוצאות?זאת שאלה שנותרה ללא מענה. 
מצרפת ריאיון עם ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך , בתוכניתם של גיא מרוז ואורלי וילנאי


 ב"קול קורא" שפרסם משרד החינוך הציעו שלושה מודלים של הצטיידות: "בית הספר יציין יגדיר ויציין באיזה רמה מבין שלושת רמות הפעולה בניסוי כמפורט בהמשך סעיףזה( הוא מעוניין לפעול :
א. מודל בסיסי כיתה מתוקשבת שבה הלמידה בספר הלימוד הדיגיטאלי נעשית בכיתה באמצעות המחשב של המורה והמקרן ובהמשך ללמידה במחשב התלמיד בבית.ב. רמת ביניים בה לפחות ב 50% מהשיעורים התלמידים נמצאים בשיעורים עם מחשביםאישיים ומשתמשים בספרי הלימוד הדיגיטאליים בשיעור.
ג. רמה מתקדמת מודל 1:1 בו בכל השיעורים התלמידים נמצאים עם ספרי לימוד דיגיטאליים -
בשיעורים."
 התלבטנו מאוד באיזו רמה לבחור. מה שעמד מול עינינו  הוא "אמצעי הקצה" של התלמיד ומי יממן אותו. בסופו של דבר, הגשנו בקשה לרמת ביניים, כאשר התלמידים ילמדו בסביבה של מחשבים ניידים שיתניידו בין הכיתות, לפחות ב-50% מהשיעורים. רצינו מאוד את הרמה המתקדמת, אך כרגע, לדעתנו, המחשבים הניידים מספקים פתרון נח יותר לתלמיד לעבודה מאשר הטאבלטים וגם משום שעדיין אין פתרונות תקציביים למימון הטאבלטים והתמיכה השוטפת בהם. ומה מספקים לבית הספר ברמת הביניים? מתוך "קול קורא" סעיף 8.2: רמת ביניים:א. הגדלת רוחב קו האינטרנט הבית ספרי מרמת קו תמסורת או קו אחר קיים בבית הספר לקו תמסורת בנפח תעבורה של 5 X .) 20 . )רכישה 1,400 שימוש לחודש 4,000
ב. משרת הטכנאי בבית הספר הבטחת קיום חצי משרת טכנאי ) 85 שעות עבודה בחודש( כמקובל בתכנית התקשוב הלאומית. ללא שינוי לבתי ספר בהם חצי משרת טכנאי במסגרת. תכנית התקשוב הלאומית. עלות התקצוב לחודש 6,000
ג. תגבור רישות בית ספר 5,000 לבית ספר ד. תוספת מחשבים לתלמידים בממוצע לבית הספר 50 מחשבי נטבוק ו 2 עגלות הטענה לבית -
ספר . השלמות מחשוב למורים , לפי הצורך, על מנת להבטיח קיום מחשב נייד לכל מורה פעילבבית הספר בכיתות הפיילוט ה' ו'(.עלות מחשוב לתלמידים: - 1,600 X 50 וכן 12,000 לעגלותהטענה = 01,333 לבית ספר.
ה. תוספת של השתלמויות והדרכות תוספת של 1.3 ימי הדרכה לבית ספר. -
במידה ותוקצב ללא שינוי. במידה ולא מתוקצב, השלמה ל 1.3 ימי הדרכה. ו. תמיכה ברכישת ספרים דיגיטליים באם תידרש 10,000 לבית ספר. ז. תמיכה בהפעלת מעבדת מחשבים מקושרת לאינטרנט בשעות אחר הלימודים, ככל שתידרש,
2,000 לבית ספר לחודש. לסיכום, תהליך הטמעת ספרי הלימוד הדיגיטאליים נתקל בקשיים הנובעים מהתחושה שהספר הדיגיטאלי לא מספק מענה ידידותי לצרכיי הלומד מחד, ומאי בהירות המודל הכלכלי למכירה או השאלת ספרי לימוד, מאידך. אך אל לנו להירתע מקשיים אלו ואל לנו לתת להם להרפות את ידינו מכיוון שהשינוי כבר פה ואין לנו אפשרות אחרת אלא להצטרף אליו ולהיות חלק ממהפיכת התקשוב בחינוך!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה