הפורום כסביבת למידה - חלק א'

הפורום כסביבת למידה

במסגרת הקורס "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר" בהנחיית ד"ר שרה שדה נתבקשנו לבנות השתלמות/סדנה  למורים. חברותיי לקבוצה: מירי כהן, אורלי משה, חגית מנשה ושרון סטר ואנוכי (להלן, "קבוצת התיקשוביסטיות") בחרנו להתמקד בנושא: "הוראה ולמידה דיאלוגית דרך הפורום הלימודי".

הרציונאל שהנחה אותנו בעבודתנו הוא כי לאור השינויים התרבותיים הגלובאליים בעולם ולאור התנודות המגמתיות במשק כתוצאה משינויים אלו, הושפעה גם מדיניות משרד החינוך, ועקב כך נוצרה תכנית התקשוב הלאומית, שמטרתה העיקרית היא אדפטציה לשינויים העולמיים והתאמת מערכת החינוך, הפדגוגיה ותפיסת המורים את תפקידם, את ההוראה, בעזרת תכנית התקשוב הלאומית – התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. שינויים אלו הם איטיים, מערכתיים, אמורים לגעת בכל חלקי המערכת וליצור אינטגרציה של "חיה" חדשה, דהיינו מערכת הוראה -  למידה  - הערכה אחרת, שונה, חדשנית, משופרת, רציפה המהווה המשכיות והמותאמת לעולם הלומד מחוץ לכותלי בית הספר ובתוכו. סדנה זו נבנתה כדי להוות "טעימה" לשיעורים חדשניים, אחרים, וכפי שכבר נאמר נושאה הוא "הוראה ולמידה דיאלוגית באמצעות הפורום הלימודי".

אבל כדי להפוך את הפורום לסביבה של הוראה/למידה חקרנו תחילה את הכלי.

אז מהו הפורום?

הפורום הוא סביבה ממוחשבת, מבוססת טקסט, שפותחה במטרה לתמוך בלמידה שיתופית אינטראקטיבית סביב נושא משותף, ניתנת לתיעוד (Harasim, 1989)

מסגרת הלמידה בפורום מאופיינת על ידי מספר גורמים:

·       סביבת עבודה מבוססת טקסט/אודיו - ויזואליים

·       מרחב פעולה חופשי מבחינות רבות: זמן, מקום, מספר כניסות, אורך ההודעה

·       תיעוד והצגה של כל ההודעות בפורום

·       פורום כ"דיון מתמשך" מאפשר זמן לחשיבה ורפלקציה

·       אפשרות תגובת שרשרת בין ההודעות

·       חשיבה מסתעפת ובניית ידע תוך אינטראקציות למידה משמעותיות – שיתוף עמיתים.

חשיבות ההקשר החברתי על פי הגישות הקונסטרוקטיביסטיות של הלמידה באה בהם לידי ביטוי בעקרונות האלה:

1. הלמידה כתופעה חברתית: ההנחה היא שהלמידה ניזונה מאינטראקציות עם אחרים, כך ששינוי קוגניטיבי הוא תוצאה של הפנמה והמרה של מה שנתקלו בו באינטראקציות אלה.

2. הלמידה כתלויית הקשר חברתי-תרבותי :הטענה היא שהידע אינו אוניברסלי ואינו קיים באופן חיצוני ללומד אלא שמרכיביו מבוזרים בין חברי קהילת הלמידה וגיבושו נוצר תוך כדי דיונים ומשא ומתן ביניהם.
3. למידה כהשתתפות: הטענה היא שהלמידה מערבת תהליך של תִרבות לקהילת התמחות באמצעות שולייאוּת קוגניטיבית. דהיינו, ההבנה שמומחיות בתחום דעת מתפתחת על ידי אימוץ דרכי חשיבה וייצוג בעיות שאופייניים לחברי הקהילה.

צורת למידה זו עולה בקנה אחד עם גישות קונסטרקטיביסטיות  חברתיות, לפיהן ידע נבנה בתהליך בין אישי. הפיתוחים הטכנולוגים בתחום התקשוב מאפשרים כיום לייעל את הלמידה השיתופית באמצעות מגוון כלים שאחד מהם הוא הפורום המתוקשב.

שלבי הדיון בקבוצת דיון: החוקרים Garrison et al. (2001)  זיהו ארבעה שלבים בתהליך הדיון:

גירוי לפעילות – בדרך כלל הודעה של המורה המתחילה שירשור חדש.

חקירה – כאן יבואו לידי ביטוי המאפיינים השיתופיים של קבוצת הדיון.
אינטגרציה - המנחה יכול לכוון את המשתתפים לבצע rewind  כדי לסקור את ההצעות שהועלו במהלך הדיון מתחילתו ולבצע מיפוי שיטתי של ההצעות לאחר מכן ניתן ליצור צוותי-עבודה שכל אחד מהם יפתח שירשור משלו כדי לעבד פתרונות שונים או היבטים שונים של הפתרון. השקיפות של התהליך בקבוצת-הדיון מאפשרת להימנע מכפילויות.
פתרון - שלב רפלקטיבי, שבו יתבקשו המשתתפים להעריך את תוצרי עבודתם מבחינת תרומתם לביצוע המשימה ומבחינת יעילות פתרונות הביניים והפתרון הקבוצתי הכולל. שלב זה יהיה משמעותי רק אם יסתיים בבחירת הפתרון המתאים בין כמה פתרונות ובהצעת שיפורים לפתרון הקבוצתי הנבחר.

מהו דיון טוב בקבוצת דיון?

ניתן לומר כי ב"דיון טוב" חייבים להתקיים כל הממדים האלה:

1. ממד השתתפותי- מידת ההשתתפות של חברי קבוצת-הדיון בדיון.
2. ממד חברתי - מידת ההתייחסות של משתתף למשתתפים אחרים, ברמה האישית או הקבוצתית.
3. ממד אינטראקטיבי - כמות וצורת התגובות או ההתייחסות להודעות אחרות.
4. ממד קוגניטיבי - הבהרה, הסקת מסקנות, שיפוט של רעיונות, יישום שיטות וגישות.
5. ממד מטה-קוגניטיבי  - מודעות עצמית, מודעות למצבו של הזולת, מודעות לגישה של הזולת בנוגע למשימה, הערכה מילולית לטיב העבודה של הזולת, בחירה מודעת של אמצעים להתמודדות עם המשימה.

בחלק השני של הרשומה נתייחס לשילוב הפורום בלמידה, השפעותיו על ההוראה, חסרונותיו ויתרונותיו.