תוכניות תקשוב בעולם

התפתחות תכנית התקשוב בישראל התרחשה בד בבד עם  התפתחות תכניות התקשוב בעולם.

בשנות ה 80- התגבשו שתי גישות לשילוב המחשב בהוראה ובלמידה בעולם המערבי. האחת רואה במחשוב אופנה חולפת והשנייה הרואה במחשוב סיכוי אמיתי לשינוי יסודי של מערכת החינוך. בראשית שנות ה - 80 עם ייצור המחשב האישי והוזלתו התפתחה בעולם התפיסה כי המחשב לא יחליף את האדם אלא יסייע לו. בשנות ה - 90 התפתחה המולטימדיה ותקשורת המחשבים כשהאינטרנט הוא אחד מביטוייה. (פלד ופלד,  1999)

על אף המשבר הכלכלי שהתרחש בעולם בשנים האחרונות, לא ירד נושא התקשוב בחינוך מסדר יומן של מדינות ה -  OECD וגם במדינות רבות אחרות הנושא מקבל עדיפות וזאת משום שהקשר בין צמיחה כלכלית לבין השקעה בחינוך לא נעלם מעיניהן של ממשלות ומשרדי חינוך בעולם. יתרה מזאת, בחלק מהמדינות המצויות במשבר הכלכלי האחרון הוחלט להגביר את ההשקעה הציבורית בחינוך בכלל ובחינוך מתוקשב בפרט.  כך לדוגמא, בבריטניה ובארה"ב, גדלו בשנת 2010  היקפי התקציבים לתקשוב החינוך.

בשנת 2006 פורסם סקר בינלאומי מעניין, שהקיף מדינות רבות כמו: ארה"ב, קנדה, מדינות באירופה, אוסטרליה, סין, יפן, הונג קונג, סינגפור, אירן, קזחסטן, נפאל, ניו זילנד,  תורכיה, טנזניה ואחרות.

מן הדו"ח ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים,  מורים ובתי ספר ועל התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב בחינוך. (סלנט ומלמד, 2010)

להלן מספר דוגמאות לתכניות תקשוב בעולם, כפי שמופיע במאמר " סקירת תוכניות תקשוב בחינוך במדינות נבחרות"  - של מלמד וסלנט:

ארה"ב, 2004

תכנית ההתחדשות בחינוך, שהחלה לפעול בארה"ב בשנת 2004, ידועה בשם

  " "No Child Left Behind

שמה דגש על פיתוח רשתות תקשורת מהירות בין בתי ספר, פיתוח בתי ספר וירטואליים הפועלים באינטרנט, הכשרת מורים ותיקים ביישומי מחשב ופיתוח תכנים דיגיטאליים. מטרת התוכנית הייתה לשפר הישגים בנושאים המסורתיים. לא נעשה שום שינוי בתכנים הלימודיים, במדידת ההישגים, בסטנדרטים הישגיים ובהערכה המבוססת על בחינות נורמטיביות. התכנית נכשלה משום ששילבה טכנולוגיות אינטרנטיות מתקדמות בתוך מערך דידקטי שמרני ומערכת ההערכה שאיננה תומכת במודלים החדשים. בעקבות כישלון התכנית והלקחים שהופקו ובעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב  המכהן - אובמה - לשר החינוך בארה"ב, משרד החינוך הפדראלי בארה"ב מגבש בימים אלו תכנית לאומית לתקשוב החינוך 2010 – תכנית  חדשה  וחדשנית לתקשוב  מערכת החינוך. מדובר בתכנית מרחיקת לכת מבחינת ההמלצות וכיווני  ההיערכות הנדרשים. התכנית החדשה שמה דגש על למידה מבוססת מידע ועל פיתוח לומד מידען וחוקר. לתוכנית 4 נדבכים עיקריים: היא מתמקדת בעיקר בביסוס הלמידה על נגישות למידע, בזמינות

המידע לכל תלמיד באמצעות מערך התקשוב בבתי הספר; בהערכה מתאימה התומכת בשינוי; בתמיכה מתוקשבת במורים ובשיפור היחס בין עלות לתפוקה. עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית בשנת 2010 היא תחייב את כל המדינות, מחוזות החינוך ובתי הספר בארה"ב ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל  מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי כדי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

קנדה 2006  - החלו ביישום התכנית האינטגרטיבית החדשה לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' , התכנית נחשבת למלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT)  בהוראה. מטרתה של התוכנית הקנדית, הקרויה  "Literacy with ICT Across the Curriculum" - שימוש של התלמידים ב -   ICT בצורה אתית ואחראית כדי לתמוך בחשיבה ביקורתית ויצירתית בהתייחס למידע ולתקשורת, כחלק מהיותם אזרחי החברה הגלובלית. התכנית לוותה בהכשרת המורים, בליווי ובתמיכה רצופים במורים וכן בתוכנית מעקב והערכה שנועדה גם להעריך את פעילות התלמידים וגם ללמוד מן הניסיון ולשפר תדיר את התוכנית. הצלחתה של התוכנית, המכוונת לתחום הפדגוגיות החדשניות,  נובעת מגישתה המערכתית  ומהתאום בין כל מרכיביה  (תכנים, הכשרת מורים והערכה( לצורך השגת יעדה הפדגוגי. התכנית הקנדית שילבה במאמץ חברות פרטיות וגורמי הדרכה מן המגזר הפרטי . היא הדגישה את סוגיית החדשנות הנדרשת מבתי הספר ביישום התקשוב בהוראה ובלמידה.

סינגפור - מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה הנקראת FutureSchools@Singapore . תכנית זו  מהווה חלק מתכנית רב-שנתית גדולה יותר לתקשוב החינוך הנקראת  Master Plan for IT in Education (MPITE). בתכנית זו מושקעים מאות מיליוני דולר בבתי הספר, בפלטפורמות ממוחשבות לניהול הלמידה (  LMS ) בחיבור לאינטרנט מהיר, בהקמת פורטלים בית ספריים ובהצטיידות מחשבים, אך נעדר ממנה יסוד של חדשנות פדגוגית או חזון ברור. כמו כן, התכנית איננה מלהיבה מבחינה פדגוגית או מבחינת הפיתוח המקצועי של המורים. ניתן לומר כי ההצלחה של התכנית בסינגפור היא מוגבלת.

ביפן - החלה לפעול תכנית תקשוב לאומית חדשה החל משנת 2004. התכנית נקראת E- Japan Strategies . היא נבנתה ביוזמתם של הממשלה ואוניברסיטאות המחקר הגדולות . תכנית זו היא כלל ארצית ואינה מתמקדת בתחום החינוך בלבד. הרציונל הכולל של התכנית הוא חיזוק כל מגזרי האוכלוסייה ביפן ,המורים רוכשים מיומנויות מחשב לא על מנת לפתח דידקטיקה חדשה אלא  על מנת לאפשר להם להשתמש במחשב בהוראת המקצוע שלהם.  פותחו אמנם חומרי לימוד דיגיטאליים , אך המורים לא שינו את דרכי הוראתם.  התקשוב נכנס כגורם זר למערכת שמרנית ולא הוטמע בה. התוכנית האסטרטגית היפנית  העמידה כיעד לצייד את כל המורים במדינה במחשבים ניידים.  מצב התכנית, נכון לסוף 2010: 70% מהמורים ביפן כבר קיבלו מחשבים ניידים, חסרות תוכנות לשימוש המורים והתלמידים, למורים אין די זמן פנוי כדי לרכוש מיומנויות מחשב וכדי להתכונן לשיעור שבו ישתמשו במחשב . מורים רבים מתלוננים על שהם נדרשים ללמוד את מיומנויות התקשוב בזמנם החופשי. למורים חסר ידע איך מתי ומדוע להשתמש בטכנולוגיות התקשוב בהוראה; השימוש בתקשוב לא השתלב במערך ההוראה ושיעור מתוקשב הוא עדיין בבחינת אירוע מיוחד ;התוכנית היפנית, שמטרותיה שמרניות  )לשלב תקשוב בהוראת המקצעות המסורתיים לפי תכנית הלימודים הרגילה( , אינה יכולה להיחשב כהצלחה.

צרפת - אינה נחשבת כאחת המדינות המובילות באירופה מבחינת ההשקעה בתקשוב בחינוך, אך תכנית התקשוב שלה שכוונה לליבת ההוראה של המורים הצליחה מאד. תכנית התקשוב החינוכית לאומית - “Espace Numérique des Savoirs” (ENS) , החלה לפעול בשנת 2004 . היעד המרכזי שלה  היה שינוי דרכי ההוראה של המורים והתאמתם לעידן התקשוב.  לשם כך צוידו בתי הספר היסודיים במחשבים ביחס של 8 תלמידים למחשב. כמו כן, הניחה התכנית יסוד להתקנה של שרת אינטרנט בכל מחוז לצורך ניהול והפצת מידע דיגיטאלי, כולל חיבור ישיר לפורטל חינוכי מרכזי של מערכת החינוך בצרפת The “Digital Knowledge Portal” (ENS) . הפורטל החינוכי הצרפתי שימש מרכז לאיגום,  פיתוח והפצה של מידע דיגיטאלי לצרכי חינוך ושימש גם מרכז תקשורת במערכת החינוך.

כדי לעודד את המורים להשתמש בפורטל, נערכו השתלמויות למורים,  הופעלה מערכת הטמעה והדרכה לליווי המורים ובתי הספר ונעשה מאמץ להתגבר על השמרנות של המורים.  כמו כן שולבה מערכת תמיכה דיגיטאלית במורים בתוך הפורטל החינוכי.

בדרום קוריאה  - תכנית התקשוב החלה לפעול בשנת 1998 . ועדה בראשות ראש הממשלה הכינה תכנית תקשוב לאומית כוללת: "Master Plan for Informatization Promotion" .  התוכנית כוללת 10  מטלות עיקריות שאחת מהן נוגעת לחינוך  "Educationl Informatization" . במקביל לכך פיתחה וועדה מטעם משרד החינוך הקוריאני  "תכנית יישומית לקידום התקשוב בחינוך". יישום התוכנית כלל את הכשרת מורים בשימושי  ICT. פיתוח והפצה של תכנים חינוכיים דיגיטאליים; חלוקת מחשבים לתלמידים ולמורים שכללה התקנות למולטימדיה וחיבור לאינטרנט. חלק משמעותי מתכנית התקשוב החינוכית של דרום קוריאה הופעל בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי וחברות בינלאומיות כגון חברת אינטל.  חברת אינטל מפעילה מרכזי הדרכה ברחבי קוריאה בהם לומדים ומשתלמים עשרות אלפי מורים מתוך כוח ההוראה במדינה  )מעל 400 אלף מורים). המורים לומדים את מיומנויות המחשב וגם דרכים לשילוב המחשב בהוראה. התוכנית הקוריאנית נחשבת להצלחה לפחות מבחינת הרחבת היקף השימוש ביישומי מחשב בבתי הספר הן ע"י מורים והן ע"י תלמידים.  אין מספיק  מידע באשר להשפעות התכנית על הישגי התלמידים או על שינוי שיטות ההוראה.

בשבדיה -  בשנת 1998 הגישה ממשלת שבדיה לאישור הפרלמנט תכנית מקיפה לתקשוב מערכת החינוך , תכנית פעולה לאומית שנקראה בשם  The National Action Programme 1999-2001 ITiS 1998  הדגש העיקרי בתכנית זו היה על הוראה באמצעות כלים טכנולוגיים במקום הוראה על טכנולוגיה.

התכנית השבדית,  בהתאם למדיניות שנקט שר החינוך השבדי בשנת 2000 התבססה קודם כל על תכניות לימודים מחודשות, מעודכנות ומותאמות לעידן התקשוב החל מגני הילדים ועד בתי הספר התיכוניים.

לכל בתי הספר בשבדיה יש נגישות מלאה למחשבים ולאינטרנט. 90% מהמורים בשבדיה משתמשים באופן פעיל במחשב במהלך השיעור אותו הם מעבירים בכיתה.  יחד עם זאת, המורים בשבדיה משתמשים במחשב רק 10% מזמן הלמידה וההוראה.  פער זה מוצג במחקר של האיחוד האירופי Empirica 2006 : Benchmarking access and use of ICT  . במחקר זה המורים בשבדיה מסבירים את הפער במחסור בכמות מחשבים נאותה לכל תלמידי הכיתה. מחקר ההערכה השבדי, אשר ליווה את תכנית התקשוב השבדית , ItiS מצא כי בבתי הספר בהם שונתה שיטת ההוראה  -למידה מלמידה פאסיבית )הוראה פרונטאלית (ללמידה פעילה מ בוססת פתרון בעיות( PROBLEM-BASED LEARNING )  היו התפוקות של התקשוב בבתי הספר משמעותיות יותר . כלומר, נכונות התלמידים להשקיע בפעולות איסוף מידע וחקר היו גבוהות יותר. במילים אחרות, סביבות התקשוב המסורתיות בבתי הספר אינן מתאימות בהכרח ללמידה מתוקשבת ונדרש שינוי מהותי בפדגוגיה המתוקשבת. השבדים הבינו כי שינוי כזה אינו פשוט ולכן השקיעו רבות בהכשרה ובפיתוח המקצועי של המורים, במידה מסוימת על חשבון תקציבי ההצטיידות במחשבים.  השבדים הבינו כי מערכת החינוך נוטה לראות בתלמידים צרכני מידע ולא מפיקי מידע , לכן יש צורך להעביר את המורים מהפך מחשבתי בעיקר בבתי הספר היסודיים , זאת כדי לחזק את השימוש בשיטות  הוראה החלופיות,  המעודדות עבודת צוות ,הערכת עמיתים,  הפקת מידע ופתרון בעיות.  כמו כן, אנשי משרד החינוך בשבדיה הגיעו למסקנה כי המנהיגות והיוזמה של ביה"ס קובעת במידה רבה את מידת ההצלחה של שילוב המחשב בהוראה ובלמידה.  לפיכך, מאמץ רב הושקע בשבדיה בשינוי דפוסי החשיבה הפדגוגיים של הנהלות בתי הספר. מנהלים, סגנים ובעלי תפקידים נחשפו לקורסים והשתלמויות.
התכנית השבדית, מתפתחת בעקביות לאורך זמן ונחשבת להצלחה.

בריטניה – לאחר כישלונות של תכניות קודמות ,בשנת 2005 מצאו הבריטים צורך לחדש את התוכנית לתקשוב מערכת החינוך. התוכנית החדשה נקראה :e- Strategy – Harnessing Technology:

 Transforming Learning and Children’s Services .
המטרות העיקריות  של התוכנית היו לשפר את ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת, להעמיק את הלמידה ולהגביר את היעילות של שירותי התמיכה המתוקשבים בבתי הספר ובקרב המורים. המטרות הללו, אף שהן מאד שמרניות, לא גובשו ולא הוגדרו להם יעדים פדגוגיים אופרטיביים הנוגעים לשילוב המחשבים בתהליכי ההוראה.  בשני תחומים: מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע, השקיעו הבריטים תשומת לב מיוחדת ובהטמעתם הם הצליחו יותר ממדינות אחרות.  90% מבתי הספר הבריטים מפעילים תכניות לימודים ייחודיות בהן מיומנויות מידע הן רכיב מרכזי. מחקר ההערכה של BECTA הבריטי שנערך  בשנת 2007, תולה את הסיבה העיקרית לכישלון תכנית התקשוב הבריטית בחוסר התאימות בין מערכות ההערכה והבחינות ובין יישומי התקשוב בהם משתמש ביה"ס.  תכניות התקשוב באנגליה לא עבדו על-פי  תכנית ארוכת טווח אלא על-פי תכנית לטווח קצר שעיקרה הצטיידות מהירה במחשבים והמרצת המורים לעשות בהם שימוש מיידי. (סלנט ומלמד, 2010)

פינלנד - פינלנד אימצה גישה מערכתית, לפיה כל שכבות החברה עובדות יחד לקראת החזון המשותף, פיתוח מציאות חברתית משותפת. מערכת החינוך בפינלנד הינה מבוזרת. כל בית ספר כותב את תכנית הלימודים שלו, תוך שיתוף בין המורים לקהילה (הורים). לבתי הספר ולמורים יש סמכות לבחור בחומרי הוראה המתאימים לתכניות הלימודים שכתבו.  ניתנת אוטונומיה גבוהה למורים והמורים בעלי כישורים מקצועיים גבוהים.  הלמידה נתפסת כתהליך אישי וקהילתי של יצירת ידע, מיומנויות ותהליך מכוון מטרה. טכנולוגיה נתפסת כמערכת תמיכה בייצור ידע ושימוש בו. בפינלנד יצאה לפועל "תכנית חברת הידע" שמקדמת את השימוש בטכנולוגיה כלי הוראה. מטרתה של התוכנית להחדיר את המחשבים לבתי הספר, לחברם לאינטרנט ולהכשיר את המורים להשתמש בטכנולוגיה זו ככלי הוראה.

 ( 2005 Kozma Robert B.)
לאור בחינת דוגמאות של הצלחה ואי-הצלחה של תכניות תקשוב רבות הגיעו החוקרים סלנט ומלמד למסקנה שניתן להצביע על שני תנאים הקובעים את הסיכויים להצלחתן של תכניות תקשוב:
א. הגישה של התוכנית היא מערכתית,  הוליסטית ועם דגש על מטרות חינוכיות.
התוכנית צריכה להביא בחשבון את כל המרכיבים המוזכרים במודל. יישומה של תכנית תקשוב לא
יצלח אם תיבנה מערכת תשתיות מפוארת אך לא תהיה הכשרה ותמיכה נאותה במורים,  או אם
המורים יוכשרו להפעיל אסטרטגיות הוראה חדשניות ומערכת ההערכה תישאר ללא שינוי , או אם
תיבנה תכנית לימודים מבוססת על חקר ולתלמידים לא תהיה נגישות מספקת למידע.
ב. התאמה בין כל מרכיבי התוכנית לבין המטרות ובינם לבין עצמם.
כל אחד מן המרכיבים צריך להיות מיושם בדרך שתסייע להשגת המטרה.  לא די לערוך השתלמויות
להכרת המחשב,  אפילו לכל המורים במערכת,  ולצפות שהם ישלבו את המחשב בצורה יעילה
בתהליכים פדגוגיים.  שעורים מוקלטים, מורה המלמד מרחוק ולוח אינטראקטיבי יכולים אולי ליעל
פדגוגיה שמרנית אך הם לא יסייעו להשיג מטרות בתחום הפדגוגיות החדשניות.  מחשב נייד לכל
תלמיד לא יועיל,  ועלול אף להפריע,  אם אין הוא מנוצל לעבודה פרטנית מול מאגרי מידע,  או לעבודה שיתופית ברשת.  פדגוגיה המבקשת לפתח בתלמיד למידה מידענית וחשיבה ביקורתית לא תצלח אם מערכת ההערכה תסתפק בבחינת היכולת של התלמידים לזכור ולהבין מידע שהוקנה להם באופן חד-סטרי. (סלנט ומלמד, 2010)