יום שבת, 16 ביוני 2012

חזון חינוכי

במסגרת קורס "מדעי החינוך במאה ה-21" בהנחיית המרצה גילה לוי-עצמון נתבקשנו לכתוב חזון חינוכי משלנו.

התלבטתי רבות ושאלתי את עצמי איזה מן חזון מתאים לי? מה הוא החלום שלי אחרי 20 שנה במערכת החינוך? מה הייתי רוצה או חולמת לשפר?  בסופו של דבר, מה שהנחה אותי בכתיבת החזון שלי היתה השאלה: לאיזה מוסד חינוכי הייתי שמחה לשלוח את ילדיי? מה הייתי רוצה שילמדו במוסד האוטופי אליו הייתי שולחת אותם? איך הם ירגישו? מי האנשים שילוו אותם וידריכו אותם רוב שעות היום? מה הם התחומים שחשוב לי שישימו עליהם דגש?

מתוך הנקודה המאוד מאוד אישית שלי ודאגתי לילדיי, יצרתי את החזון החינוכי שנראה לי שהייתי אדם מאושר מאוד ורגוע יותר אם הייתי יודעת שילדיי הפרטיים וילדי ישראל מתחנכים לאורו.
אני יודעת שיש אנשי חינוך שמבצעים מלאכתם נאמנה ומשקיעים רבות בילדינו, אני יודעת ובטוחה שיש מוסדות חינוך רבים שפועלים ועושים למען חינוך ילדי ישראל מתוך אמונה ומתוך אהבת הילדים והמקצוע בו בחרו. אך אני גם יודעת שיש לנו עוד מקום רב לשיפור מערכת החינוך, המטרות, המשאבים, הכשרת המורים, התנאים ועוד.

בחרתי לכתוב את החזון כמודעת דרושים למורים ייחודיים למוסד החינוכי. הקפדתי לקרוא למוסד "בית חינוך" ולא "בית ספר" משום שהחינוך יעמוד בראש סדר העדיפויות. גם שמו נבחר לא במקרה. הוא נקרא בית חינוך "דרור" - דרור להורים לבחור בבית חינוך שהם מאמינים בו, דרור למורים להשתייך ולפעול על פי דרכם ובחירתם, דרור לתלמיד להשתייך למוסד הפועל על יסודות הדמוקרטיה, ומיכולתו של התלמיד להיות שותף בהליכים החינוכיים, החברתיים והפדגוגיים במוסד.

אם הצלחתי לסקרן אתכם ואתם מעוניינים לדעת ולהעמיק בחזון החינוכי שכתבתי - נא לחצו כאן

.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה